ההיסטוריה המרתקת של ברלין

דמיינו כלה פוסעת לעבר החופה. ברקע מתנגנים הצלילים המפורסמים, המנצחים, אלו שכולנו מכירים בתור "מארש החתונה". רוב האנשים בעולם בטוחים שמדובר ביצירה דתית עתיקה או בלחן שמקורו באנגליה, אבל האמת היא שהצליל הזה נולד ממש כאן, ברחובות של ברלין. האיש שמאחורי פסקול האהבה העולמי הוא Felix Mendelssohn  (יעקב לודוויג פליקס מנדלסון), שנולד ב- 3  בפברואר 1809 . היום, במלאת 217  שנים להולדתו, אני רוצה לקחת אתכם למסע אל מעבר לצלילים. זהו סיפור על משפחה אחת ששינתה את פני ההיסטוריה הגרמנית, על

כולנו מכירים את ה-1 באפריל כיום המתיחות הבינלאומי, היום שבו אנחנו מטילים ספק בכל כותרת ברשת. אבל בברלין, התאריך שבאמת נחקק בזיכרון הדיגיטלי הקולקטיבי הוא דווקא ה-1 בפברואר. ביום הזה, בשנת 2020 , התרחשה אחת המתיחות הטכנולוגיות היצירתיות והחכמות ביותר שנראו בעיר - כזו שלא הייתה צריכה שורות קוד מורכבות, אלא רק עגלה אדומה קטנה, 99 טלפונים משומשים והרבה תעוזה ברלינאית טיפוסית. המתיחה שהפכה רחוב ריק לסיוט תנועה האמן הברלינאי סיימון וקרט ( Simon Weckert ) החליט לאתגר את האופן שבו א

בפוסטים הקודמים בסדרה דיברנו על המעצבים שכבשו את המסלולים ועל תרבות היד שנייה שחוגגת את הקיים. אבל כדי להבין באמת את ה-DNA של האופנה בברלין, אנחנו חייבים לחזור לנקודת ההתחלה. למקום שבו הכל התחיל, ושבו הכל כמעט נמחק. ברוכים הבאים ל- Hausvogteiplatz  - הכיכר שפעם רעדה מרעש של אלפי מכונות תפירה והיום שותקת את זיכרונותיה בין קירות של מראות. ירושלים של האופנה: כשהעולם נתפר בברלין דמיינו את הכיכר הזו בשנת 1925: המולת רחוב בלתי פוסקת, עגלות עמוסות גלילי בד יקרים עוברות בין בנייני הל

היום, ה-24 בינואר, ברלין חוגגת יום הולדת למלך הכי "ברלינאי" שלה – פרידריך הגדול. אם בפוסט הקודם שיתפתי אתכם בסיפורים האנושיים והטרגיים שעיצבו את דמותו, היום אני רוצה שנסייר יחד בין האבנים והשדרות ששינו את פניה של ברלין לנצח. כשאני מסייר איתכם בעיר, אני תמיד אומר שברלין היא לא רק אוסף של בניינים; היא החזון של פרידריך שקם לתחייה. הוא מצא עיר אפורה, מוקפת ביצות וביצורים צבאיים, והחליט להפוך אותה ל"אתונה שעל נהר השפרה". הוא לא רק בנה קירות; הוא יצק לתוך האבן את רעיונות הנאורות,

ב- 24 בינואר, ברלין תציין את יום הולדתו של האיש שעיצב אותה יותר מכל אחד אחר – פרידריך הגדול. עבור רבים הוא "המלך הלוחם", האיש שהפך את פרוסיה למעצמה, אבל מאחורי המדים המעוטרים והמבט הקשוח הסתתרה נפש של פילוסוף, מוזיקאי ואדם של ניגודים בלתי אפשריים. פרידריך השני בדיוקן משנת 1736 , אנטואן פן (Antoine Pesne), 1736. מקור: Wikipedia / CC0 מאז שנפגשתי בדמותו לראשונה, נמשכתי אל האישיות הייחודית שלו; הניגודים החריפים, התעוזה הבלתי מתפשרת, סיפורי האהבה הטרגיים, הקשר העמוק לאחיו הקטן,

ברלין היא לא עיר של שמלות נשף וקרינולינות. האופנה שלה נולדה מהמדרכות, מהמועדונים האפלים ומההיסטוריה המורכבת של עיר שחולקה ואוחדה מחדש. לקראת שבוע האופנה של ברלין ( Berlin Fashion Week ), שייפתח ב- 30 בינואר, החלטתי לקחת אתכם למסע בין המעצבים והמותגים שצמחו כאן וזכו לתהילת עולם – אלו שהוכיחו שברלין היא אחת מבירות הסטייל המשפיעות והמעניינות בתבל. השורשים: תור הזהב של אבנר שטרנברג ומרכז האופנה העולמי כדי להבין את האופנה בברלין, צריך לחזור אחורה לשנות ה- 20 של המאה הקודמת. באות

היום, ה- 15 בינואר, ברלין עוצרת לרגע כדי לזכור את אחד הלילות הדרמטיים והאפלים בתולדותיה. לפני יותר ממאה שנה, בלילה קר אחד של ינואר, נרצחה כאן רוזה לוקסמבורג ( Rosa Luxemburg ) - "רוזה האדומה". עבורי, רוזה היא הרבה מעבר לסמל פוליטי; כיהודייה שהותירה חותם בל יימחה על ברלין והשפיעה עמוקות על מהלך ההיסטוריה שלה, היא מהווה השראה כאישה שלא נרתעה מלפעול בלב הסערה. היא הסמל לברלין הלוחמת והאינטלקטואלית, זו שלא מפחדת לחשוב אחרת גם כשזה עולה לה בחיים. מי הייתה רוזה לוקסמבורג? רוזה היי

במיוחד בחורף, כשהימים קצרים וקרים, לפעמים כל מה שמתחשק זה למצוא מקום חם ומעניין שיספר לנו סיפור. בפוסט הזה אני רוצה לקחת אתכם לאחד המוזיאונים האהובים עליי, כזה שאני אוהב לחזור אליו שוב ושוב. הוא שוכן בבניין שנראה כאילו נלקח מאגדה עתיקה, ומספר את כל הסיפור של ברלין, מרגע היווסדה ועד היום. לא עוד מוזיאון היסטוריה משעמם המוזיאון המרקישי ( Märkisches Museum ) הוא המוזיאון הראשי של העיר ברלין. כבר מבחוץ תבינו שהוא מיוחד – הבניין עצמו נבנה בתחילת המאה ה- 20 כקולאז' של סגנונות אדרי

אם כבר הספקתם לקרוא פוסטים קודמים שלי, הבנתם שבברלין כמעט לכל בניין, דוכן אוכל רחוב או יצירה על הקיר סיפור מיוחד, המספרים יחד את סיפורה של העיר שלי. מלבדם, משלימים את התמונה המלאה שמות הרחובות, אשר מזכירים לנו דמויות חשובות בהיסטוריה, אירועים מיוחדים ואנשים ומקומות שהעיר חפצה ביקרם. בחודש דצמבר האחרון עלתה לכותרות יוזמה מרגשת של ראש עיריית ברלין, קאי וגנר, אשר הציע לשנות את שמו של חלק מרחוב ה- Dorotheenstraße , שנמצא ממש בלב רובע הממשל, ל"רחוב יד ושם" ( Yad-Vashem-Straße ).

אם עברתם אי פעם בשדרת ה -17 ביוני, ודאי שמתם לב לשער הניאו-בארוקי המפואר הזה. הוא נראה כמו שער ברנדנבורג, אבל מפוצל לשניים וניצב על גשר. הוא לא סתם יפה - הוא עומד שם כעדות אילמת לדרמה פוליטית, לקרב של גאווה עירונית ולסיפור על מלכה אחת שברחה מברלין. תמיד סקרן אותי איך ייתכן שער כניסה מפוצל? התשובה נמצאת בסיפור האמיתי שלו, סיפור של גבולות שנמחקו. המלכה שברחה מברלין: כך נולדה שרלוטנבורג כדי להבין את השער, אנחנו צריכים לחזור אחורה, אל סוף המאה ה -17 . ברלין הייתה אז עיר בירה ק

היום, ה -27 בדצמבר, אנחנו לא רק חוגגים יום הולדת, אלא מציינים את סיפור חייה של אישה שהפכה לסמל בינלאומי לזוהר, לחתרנות ולאומץ פוליטי יוצא דופן – מרלן דיטריך. היא עזבה את ברלין הליברלית של שנות ה- 20 , סירבה להצעות נאציות והפכה לגיבורה אמריקאית, אך לבסוף, בצוואתה, חזרה לנוח בעיר הולדתה. זהו מסע בעקבות הגלאם, הפוליטיקה והאהבות הפתוחות של הדיווה הכי מדוברת שיצאה מברלין. ילדות בורגנית והולדתה של הפאם פאטאל הסיפור מתחיל בשונברג. מרלן דיטריך נולדה בשם מריה מגדלנה דיטריך  ב -27 בד

במרכז ברלין, בתוך נהר השפרה, שוכן אחד מאתרי המורשת המרתקים בעולם - אי המוזיאונים ( Museumsinsel ) . זהו ריכוז בלתי נתפס של אוצרות, שהוכרז כאתר מורשת עולמית. בפוסט הזה אקח אתכם למסע אל האי ואספר לכם על החזון המלכותי שהקים אותו, על חמשת המוזיאונים המפוארים שבו, ואיך הכי חכם לבקר בו. חזון של מלך: הסיפור שמאחורי אי המוזיאונים למה הוא אי? האי הוא תוצר של איתני הטבע והיסטוריה יחד. זהו למעשה האי הצפוני בנהר השפרה, שבו הוקם במקור מרכז העיר של ברלין. האזור הפך במאה ה -19 לשטח ביצתי ש

מה הקשר בין אופה פרוסי שהפך לטבח צבאי, לבין נס חנוכה, נשיא אמריקאי ואחת מהבדיחות הכי מפורסמות של המלחמה הקרה? הסיפורים והמיתוסים שזורים כולם בכדור בצק פשוט וזהוב - ה בֶּרְלִינֶר . בברלין, לסופגנייה המטוגנת הזו יש סיפור חיים מרתק שנוגע בהיסטוריה, בתרבות, בבלבול לשוני ובזהות הלאומית. זהו המדריך המלא לנפש הגרמנית המטוגנת בשמן עמוק. מ'כדור תותח' ל'פפנקוכן': סיפור לידתו של מאפה המלך סיפור לידתו של ה בֶּרְלִינֶר , כפי שמספרת האגדה הפרוסית, מתחיל בלהט של פטריוטיות צבאית בשנת 1756.

יש מקומות בברלין שמרגישים כאילו עברתם דרך שער סודי בזמן. מצודת שפנדאו (Zitadelle Spandau) היא בדיוק מקום כזה. עבורי, זהו אחד היעדים שתמיד כיף לחזור אליהם. מעבר להיותה מבצר רנסאנסי מרשים מוקף מים (השמור ביותר בצפון אירופה!), ומעבר להיותה המקום העתיק ביותר באזור ברלין - בתוך החומות העבות מסתתרים סיפורים שישנו את כל מה שחשבתם על העיר הזו. בפוסט הזה אקח אתכם למסע משולש: אל בית קברות לפסלים שנעלמו, אל תגלית ארכיאולוגית מפתיעה שחושפת שורשים יהודיים עמוקים, ואל חגיגות ימי הביניים ש

בלב קרחת יער מדהימה ביער גרונוולד, בין שמיים לארץ, מחכות לכם שתי נקודות מושלמות ליום שמשי בברלין. בפוסט הזה ניקח אתכם למסע אל ההר המסתורי ששימש כבסיס ריגול אמריקאי, נרד אל האגם הצלול שלמרגלותיו, ונגלה איך השטן בכבודו ובעצמו סידר לנו את אחד מימי הכיף המיוחדים בעיר. טויפלסברג: מהר של הריסות לבסיס ריגול וגלריית גרפיטי הנקודה הראשונה שלנו היא טויפלסברג (Teufelsberg), "הר השטן". אבל לפני הכל, חשוב לדעת שההר הזה בכלל לא טבעי. זוהי גבעה מלאכותית לחלוטין שנוצרה כולה מהריסות העיר החר

יש בניינים בברלין שגורמים לך להרגיש קטן. כשעמדתי אתמול בכניסה ל המבורגר באנהוף   (Hamburger Bahnhof) , שוב היכתה בי אותה תחושה: העוצמה של ההיסטוריה מול השקט של ההווה. תחשבו על זה רגע - המקום הזה, שפעם רעד משריקות קיטור ורעש של גלגלי פלדה, הוא היום אחד המקומות השקטים והמהפנטים בעיר. בביקור הזה, בתוך אולם התערוכות העצום, הבנתי שהבניין הזה הוא לא רק "מוזיאון", הוא סיפור הישרדות ברלינאי קלאסי. בפוסט הזה אני לוקח אתכם למסע בין קטרים היסטוריים לאמנות עכשווית בועטת, וממליץ על תערוכ

דמיינו שאתם הולכים ברחוב שקט בברלין, ופתאום נתקלים בשלד של כנסייה קלאסית ועתיקה. אבל במקום דממה של חורבה, אתם שומעים צלילי מוזיקה בוקעים מבפנים, או רואים מיצג אמנות מודרני מציץ דרך קשתות החלונות הריקים. זהו הקסם של כנסיית סנט אליזבת במיטה, מקום שמספר את כל הסיפור הברלינאי - הרס, לידה מחדש, והיכולת המופלאה להפוך צלקת לבמה. יצירת מופת, צלקת של מלחמה: סיפורה של כנסיית סנט אליזבת כדי להבין את המקום, צריך לחזור אחורה לשנות ה- 30 של המאה ה- 19 . הכנסייה הזו היא יצירת מופת של לא אח

באמצע רחוב סואן בשונברג, ניצבת מפלצת בטון אפורה מתקופת מלחמת העולם השנייה. אבל הבניין הזה, המכונה בפי המקומיים "אומה בונקר" (הבונקר של סבתא), הוא אחד המקומות המרגשים בעיר. הוא מספר סיפור מדהים על קהילה של קשישים, על אמנות רחוב, ועל הקשר המפתיע לצלמת הגרפיטי האגדית מרתה קופר. בפוסט הזה נפענח את כל השכבות שלו. מקלטים בשמיים: סיפורם של הבונקרים העיליים בברלין כדי להבין את הבניין הזה, צריך לחזור אחורה בזמן לשנות ה- 40 . במסגרת תוכנית חירום של היטלר, נבנו ברחבי ברלין בונקרים עיליי

תמיד יש משהו חדש לגלות בברלין, לפעמים הוא נמצא ממש מתחת לאף שלנו, או במקרה הזה – מתחת לרגליים. בפוסט הזה אספר לכם על פיסת היסטוריה ואמנות חמודה ומפתיעה שמסתתרת על מדרכה ברחוב ראשי, על איך גיליתי אותה במקרה ליד שפאטי (Späti), ועל הסיפור המדהים של הארנבים שחיו פעם בחופשיות ב"רצועת המוות" של חומת ברלין. איך גיליתי את הארנבים של ברלין? עברתי ברחוב הזה כל כך הרבה פעמים ואף פעם לא שמתי לב אליהם, עד שבוקר אחד, ביציאה משפאטי עם קפה ביד, המבט שלי נתקל פתאום בארנב ממתכת על המדרכה. ואז

כולם מכירים את התאריך - 9 בנובמבר 1989 . רובנו מדמיינים את ההמונים החוגגים על החומה בשער ברנדנבורג, כפי שאספר בפוסט המלא שלי על סיפורה של חומת ברלין . אבל האם ידעתם שהרגע האמיתי, הראשון, שבו נפרצה חומת הברזל, התרחש במעבר גבול שקט בצפון העיר ? בפוסט הזה אקח אתכם למסע בזמן אל גשר בורנהולמר, כדי לחיות מחדש את הדרמה של אותו הלילה. הטעות ששינתה את ההיסטוריה: מסיבת העיתונאים של שבובסקי הסיפור שלנו מתחיל, כמו הרבה סיפורים גדולים, בטעות אנוש כמעט קומית. בערב ה- 9 בנובמבר 1989 , חב