גרפיטי ואומנות רחוב בברלין

אם נתקלתם בברלין בציור של בננה פשוטה על קיר של גלריה, דעו שפגשתם קוד סודי. האמן תומאס באומגרטל (Thomas Baumgärtel) , המכונה 'הבננשפרייר' (Banansprayer), לא משאיר אחריו סתם גרפיטי - הוא מותיר חותמת איכות. בפוסט הזה נצא למסע בעקבות הבננה, נפענח את הקוד שלה, ונגלה למה היא מהווה "כוכב מישלן" לעולם האמנות הברלינאי. האמן והפילוסופיה: איך נולדה חותמת האיכות? הסיפור מתחיל ב- 1986 בקלן (Köln). באומגרטל, אז סטודנט לפסיכולוגיה ואמנות, היה מתוסכל מהרצינות התהומית ומעגל המבקרים והאו

בלב קרחת יער מדהימה ביער גרונוולד, בין שמיים לארץ, מחכות לכם שתי נקודות מושלמות ליום שמשי בברלין. בפוסט הזה ניקח אתכם למסע אל ההר המסתורי ששימש כבסיס ריגול אמריקאי, נרד אל האגם הצלול שלמרגלותיו, ונגלה איך השטן בכבודו ובעצמו סידר לנו את אחד מימי הכיף המיוחדים בעיר. טויפלסברג: מהר של הריסות לבסיס ריגול וגלריית גרפיטי הנקודה הראשונה שלנו היא טויפלסברג (Teufelsberg), "הר השטן". אבל לפני הכל, חשוב לדעת שההר הזה בכלל לא טבעי. זוהי גבעה מלאכותית לחלוטין שנוצרה כולה מהריסות העיר החר

כשאתם מסתובבים בפארק גלייסדרייק, קשה להאמין שהמדשאות השלוות והשבילים הירוקים היו פעם אחד המקומות הרועשים, המסוכנים והמזוהמים ביותר בברלין. מתחת לרגליים שלכם חבוי סיפור על אסון רכבות קטלני, היסטוריה של מלחמה, ושממה שהפכה לגן עדן. בפוסט הזה נצא למסע בעקבות הגלגולים של הפארק המיוחד הזה, שנמצא ממש על קו התפר שבין שכונת קרויצברג לשכונת שונברג. "משולש המסילות": למה קוראים לו גלייסדרייק? השם "גלייסדרייק" (Gleisdreieck) פירושו המילולי בגרמנית הוא "משולש מסילות", והוא מספר את תחילת ה

אין ברלינאי או תייר שחקר את העיר ולא פגש בלוסי הקטנה או באחת הנשים שהאמן צייר לפחות פעם אחת. בכל יצירה הדמות משתנה ומסקרנת אותך להמשיך ולחפש אותה ברחבי העיר. הניגוד הזה - בין קריקטורה קטנה ואפלה לפורטרט ענק ונוגע ללב - הוא כל הסיפור של El Bocho . בפוסט הזה ננסה לפתור את המסתורין של האמן עם שתי הנשמות האלה. האמן המסתורי והאסטרטגיה של הצייד האמן El Bocho הוא אמן רחוב ממוצא ספרדי, שפועל בברלין כבר קרוב לשני עשורים. הוא בחר לשמור על אנונימיות קפדנית, וזהות הפנים שלו נותרה סוד שמ

באמצע רחוב סואן בשונברג, ניצבת מפלצת בטון אפורה מתקופת מלחמת העולם השנייה. אבל הבניין הזה, המכונה בפי המקומיים "אומה בונקר" (הבונקר של סבתא), הוא אחד המקומות המרגשים בעיר. הוא מספר סיפור מדהים על קהילה של קשישים, על אמנות רחוב, ועל הקשר המפתיע לצלמת הגרפיטי האגדית מרתה קופר. בפוסט הזה נפענח את כל השכבות שלו. מקלטים בשמיים: סיפורם של הבונקרים העיליים בברלין כדי להבין את הבניין הזה, צריך לחזור אחורה בזמן לשנות ה- 40 . במסגרת תוכנית חירום של היטלר, נבנו ברחבי ברלין בונקרים עיליי

כמעט לכל תייר ישראלי שמגיע לראשונה לברלין ועומד מול מקטע של החומה קופץ לראש הציטוט הידוע "ככה לא בונים חומה" וחושב לעצמו: 'זה הכל? זו בסך הכל חומת בטון לא גבוהה במיוחד. למה אנשים פשוט לא טיפסו מעליה?'. במבט ראשון היא אכן נראית פשוטה למעבר, אך חומת ברלין לא הייתה חומה אחת, היא הייתה מערכת מוות מתוחכמת. בפוסט הזה אקח אתכם לסיור בין המקומות השונים שבהם עדיין אפשר לראות את החומה היום, ונרכיב יחד את הסיפור האמיתי והמטלטל שלה. חומה? מערכת מוות: סיפור של ייאוש ותקווה כדי להבין למה

שנים שהבניין הזה ריתק אותי, עוד בימים שהיה "טאכלס" ובכל תהליך ההסבה שלו למתחם שהוא היום. תכננתי לכתוב עליו כבר מזמן והיו חסרות לי המילים המדויקות לתאר את מה שקורה שם בפנים, עד שבביקור האחרון שלי בתערוכה של הצלמת הלגה פאריס, הבחנתי בציטוט שלה שמספר את הסיפור של המקום כולו: "התמונות שלי תופסות רגע מתוך סיפור" (My images capture a moment within a story).  ברוכים הבאים ל- Fotografiska . "לדבר תכל'ס": עלייתה ונפילתה של אגדת טאכלס כדי להבין את המקום, צריך לחזור ל- 1990 . מיד אחרי נ

תמיד האמנתי שהדרך הכי טובה להבין עיר היא דרך הרגליים. לא בנסיעה באוטובוס תיירים, אלא בשיטוט איטי ברחובות, כשמרימים את העיניים ומקשיבים...

על קיר ענק בשכונת שונברג מתנוססות כבר שנים שתי מילים אייקוניות: "NO FUTURE" . זוהי אחת מיצירות אמנות הרחוב המפורסמות בעיר, ותחנה קבועה בסיורים שלי. המסר שלה נראה קודר, אבל האמת, כמו תמיד בברלין, מורכבת הרבה יותר. השבוע, היצירה הזו "קמה לתחייה" במקום מפתיע, והמסר שלה ממשיך להדהד חזק מתמיד. בפוסט הזה נצא למסע בעקבות המסר של שפרד פיירי. מ"OBEY" ל-"HOPE": האמן שהוציא את הגרפיטי מהסמטאות כדי להבין את החשיבות של שפרד פיירי, צריך לחזור אחורה בזמן. בסוף שנות ה- 80 ותחילת ה- 90 , אמ

במשך שנים נתקלתי בהם בשיטוטיי. דמות רוקדת בשחור-לבן, קפואה בתנועה, מודבקת על קיר מתקלף. לפעמים היא הייתה שלמה, ולעיתים קרובות יותר – רק...

באחד הסיורים שהדרכתי, בעודנו עומדים בחצר של האוס שוורצנברג, הבחנתי פתאום ביצירה חדשה על הקיר. משהו קטן, כמעט נסתר, שלא היה שם יום קודם....

בשיטוטים שלי בברלין, יש דמויות שאתה לומד לזהות והן הופכות לחלק מהנוף האישי שלך. במשך שנים פגשתי שוב ושוב שועלה מצוירת, מלאת אופי והבעה,...

בברלין יש אמני רחוב מפורסמים, אבל יש כמה שהם תעלומה אמיתית. אחד מהם הוא SoSchoenImmerWieder , אמן אנונימי לחלוטין שאף אחד לא יודע מי הוא,...

כשאתם משוטטים ברחובות ברלין, יש סיכוי שתתקלו ביצירות אמנות רחוב שמרגישות אחרת. הצבעוניות שלהן חדה, מוכרת, כאילו נלקחה ישירות ממדפסת...

במרחק הליכה קצר מהאיסט סייד גלרי, ממש ליד תחנת הרכבת הסואנת של רחוב ורשאואר, מסתתר אחד המתחמים הכי מיוחדים, כאוטיים ומגניבים בעיר. בפוסט...

שדרת קסטניינאלה (Kastanienallee) היא אחת הפנינים של שכונת פרנצלאואר ברג. היא מלאה בבוטיקים עצמאיים, בתי קפה שכונתיים, גלריות קטנות...

אתם כבר יודעים שחומת ברלין ואני מחבבים אחד את השנייה. אבל יש מקום אחד שאליו אני חוזר שוב ושוב, לא בשביל האמנות הצבעונית, אלא כדי להבין...