הגלריה שבשחקים: איך הפכו שיכוני הבטון של טגל למוזיאון הפתוח הכי מרשים בברלין

ברלין היא עיר של ניגודים, אבל המעבר החד בין מרכז העיר התוסס והתיירותי לבין שכונות המגורים האפורות של קצה הצפון, הוא חוויה שקשה להסביר במילים. רוב המטיילים שמגיעים לעיר מחפשים את אמנות הרחוב בסמטאות של קרויצברג או על שרידי החומה באיסט סייד גלרי, אבל כדי לראות את האמנות האמיתית, זו שמשנה מציאות ונוגעת בחיים של אנשים, צריך להרחיק עד לשכונת טגל (Tegel). שם, בין שיכוני בטון ענקיים ומונוליטיים, מסתתר פרויקט Artpark Tegel, גלריה אנכית מטורפת בגובה של 42 מטרים, שמוכיחה שלצבע יש כוח לנצח את הבטון המנוכר.

הלב שפועם בשנברג: מאומה ועד לטגל

כדי להבין איך נולד הפרויקט הנסתר הזה, אנחנו חייבים לחזור לרחוב בילובשטראסה (Bülowstraße) שבשנברג, המוכר לכם מהפוסט שכתבנו על "הבונקר של אומה". שם, בתוך החללים התת-קרקעיים וההיסטוריים, פועלת רשת Urban Nation, המוזיאון והגוף האוצר החשוב ביותר בעולם לאמנות אורבנית. באורבן ניישן מאמינים שאמנות היא לא מוצג מוזיאוני שצריך לנעול מאחורי חלונות זכוכית, אלא משהו חי שצריך לנשום יחד עם הקהילה.

הרעיון המחתרתי והחברתי שהתחיל בבונקרים ובגלריות של שנברג, פרץ החוצה ושלח זרועות ארוכות של צבע עד לצפון העיר. בשנת 2015, כחלק מחגיגות ה-125 של חברת הדיור הציבורית Gewobag, נולד שיתוף הפעולה ההיסטורי הזה. האוצרים של אורבן ניישן הביטו על בנייני ה-Plattenbau (הבנייה הטרומית הענקית) של טגל, מבנים שנולדו במערב ברלין בשנות ה-70 מתוך תפיסה פונקציונלית, אפורה ומשעממת של מגורים, והחליטו להפוך אותם לקנבסים הגדולים ביותר באירופה. במהלך השנים 2015-2018, מנופי ענק הגיעו לשכונה השקטה והביאו איתם את צמרת אמני הרחוב העולמית, שהפכו את קירות הענק למפגן כוח אמנותי.

ענק הבטון והציפור הכחולה: קולין ואן דר סלויס וסופר A

היצירה האייקונית והמפורסמת ביותר בפרויקט, כזו שאי אפשר להישאר אדישים מולה, היא הציפור הענקית שציירו יחד האמנים ההולנדים Collin van der Sluijs ו-Super A בשנת 2016. כשעומדים מתחת לבניין מספר 2 ברחוב נהיימר, הראש נזרק לאחור מול מראה של ירגזי כחול וזרזיר ענק, המצוירים בדיוק ריאליסטי פנומנלי, כשהם מוקפים בעננים של פרחי אביב צבעוניים.

הדרמה של הציור הזה נובעת מהניגוד המוחלט לקיר שעליו הוא מצויר. הבניין הקר והסימטרי הופך פתאום לחלון אל הטבע מתפרץ. האמנים השתמשו בטכניקות של ריסוס חופשי לצד משיכות מכחול עדינות, המעניקות לנוצות מראה רך וכמעט חי, שזז יחד עם הרוח הברלינאית. עבור דיירי השכונה, שהיו רגילים להביט מהחלון אל קירות בטון אפורים, הציפור הזו הפכה לסמל של חופש, תקווה ותזכורת לכך שהיופי יכול לצמוח גם במקומות הכי פחות צפויים.

פיצוץ של פופ-ארט: הקומיקס המטורף של Bustart

במרחק כמה צעדים משם, האנרגיה משתנה לחלוטין. במקום הרגישות הריאליסטית של הציפור, אתם נתקלים בפיצוץ ויזואלי של צבעים רוויים, קווים שחורים עזים ודמויות קומיקס מוכרות. זהו הקיר של האמן השווייצרי Bustart, שמביא אל שיכוני הבטון את סגנון ה-"Graffiti Pop" הייחודי שלו.

האמן Bustart, שפועל בסגנון שמשלב בין גרפיטי קלאסי, אמנות פופ-ארט מודרנית ואלמנטים של קומיקס אמריקאי, יצר בטגל מאש-אפ מטורף של דמויות מצוירות וגרפיקה דינמית. היצירה שלו מרגישה כמו דף קומיקס ענקי שנפתח אל השמיים, מלא בנוסטלגיה של ילדות, הומור ואנרגיה מתפרצת. המטרה שלו כאן היא כמעט חוליגנית במובן הטוב של המילה, לשבור את המונטוניות האדריכלית, לזעזע את העין ולגרום לכל אדם שעובר בדרך לעבודה או חוזר מהסופרמרקט לעצור, לחייך ולהיכנס לעולם של דמיון ומשחק.

השכנים החדשים של השכונה: רובוטים, מיתולוגיה וסיפורים אנושיים

אך הגלריה של טגל לא עוצרת בשני הקירות האלו. ככל שמסתובבים בין המבנים, מגלים עוד ועוד יצירות פאר של אמנים שהטביעו את חותמם על הבטון הברלינאי:

• הרובוט החלוד של Pixel Pancho: האמן האיטלקי המפורסם יצר על אחד הקירות דמות ענק של רובוט יושב, המשלב מתכת חלודה ותעשייתית עם פרחים וצמחייה טבעית. היצירה הזו, שנוצרה בסגנון הסוריאליסטי המובהק שלו, מעלה שאלות על הקשר שבין האדם, המכונה והטבע, ומדברת ישירות אל הארכיטקטורה המכנית של השכונה.
  

• הדרמה המיתולוגית של Borondo: האמן הספרדי בורונדו הביא לטגל סגנון שונה לחלוטין, שמזכיר ציורי שמן קלאסיים מתקופת הרנסאנס והבארוק. באמצעות משחקי אור וצל עמוקים וטכניקה שנראית כמעט אימפרסיוניסטית, הוא יצר דימוי אנושי רב עוצמה שמעניק לבניין המגורים הפשוט מראה של קתדרלה מודרנית, ומזמין את העוברים והשבים לרגע של התבוננות פנימית.
  

• הריאליזם החברתי של Fintan Magee: האמן האוסטרלי, המכונה לעיתים "בנקסי של אוסטרליה", צייר על קיר שלם דמויות אנושיות ענקיות ונוגעות ללב, העוסקות בנושאים של בדידות, איכות הסביבה ומשפחה. הציור הריאליסטי המדויק שלו גורם לצופה להרחיק לתוך חייהם של האנשים שגרים מעבר לקיר.
  

השילוב של כל השמות הגדולים האלו במתחם אחד הפך את Artpark Tegel מיוזמה מקומית למוזיאון פתוח ברמה בינלאומית, מקום שבו האמנות לא רק מוצגת, אלא חיה ומשתנה יחד עם הדיירים שמביטים בה מדי בוקר.

📍 מידע למבקרים:

• המקום: פרויקט אמנות הרחוב Artpark Tegel.
  

• הכתובת: Neheimer Str. 2, 13507 Berlin.
  

• איך להגיע: הדרך היעילה והנוחה ביותר היא לנסוע בקו הרכבת התחתית U8 עד לתחנת הסיום Wittenau, ומשם לקחת את קו האוטובוס המהיר X33 שיביא אתכם ישירות אל המתחם.

רוצים לגלות את הסיפורים שמאחורי הצבעים, לפגוש את האמנים הגדולים בעולם ולראות איך ברלין הפכה לבירת הגרפיטי העולמית? אני מזמין אתכם להצטרף אליי לסיור אמנות רחוב וגרפיטי. יחד נצא אל מעבר למסלול התיירותי הרגיל, נפענח את היצירות המחתרתיות והממוסדות שמעצבות את פני העיר, ונבין איך ברלין הפכה לקנבס הפתוח הגדול והמרתק בעולם.

פרויקט Artpark Tegel מזכיר לנו שברלין היא גלריה חיה ללא קירות וללא כרטיסי כניסה. במקום שבו האדריכלות ניסתה לייצר אחידות ואפרוריות, האמנים של אורבן ניישן הוכיחו שהרחוב שייך לאנשים, ושלכל קיר בטון מגיע סיפור, צבע ונשמה.

---

לרקעים מרהיבים של יצירות הענק, הצצות אל תהליכי העבודה של האמנים בשטח ועוד המון פינות נסתרות של אמנות רחוב בברלין, אתם מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם!