עד לפני עשור שדיברנו על אמנות רחוב בברלין, דיברנו בעיקר על עבודות גרפיטי קלאסיות, תיוגים מהירים, או פרויקטים ממוסדים ואיטיים , שבה אמן מקבל קיר אחד קטן ומצייר עליו במשך תקופה ארוכה. אך ב 2018 הקירות של ברלין עברו מהפכה שהתחילה בחגיגת אמנות מרוכזת, פראית ומסיבית, שהפכה חזיתות של שיכוני בטון אפורים ועצומים ליצירות מופת מונומנטליות (Murals) בגובה של עשר קומות, פרויקטים שדורשים לא רק פחיות צבע, אלא מנופי הרמה עצומים, פיגומים, ותכנון הנדסי מורכב ומדויק. השינוי הדרמטי הזה הוא תוצאה

ברלין היא עיר של ניגודים, אבל המעבר החד בין מרכז העיר התוסס והתיירותי לבין שכונות המגורים האפורות של קצה הצפון, הוא חוויה שקשה להסביר במילים. רוב המטיילים שמגיעים לעיר מחפשים את אמנות הרחוב בסמטאות של קרויצברג או על שרידי החומה באיסט סייד גלרי, אבל כדי לראות את האמנות האמיתית, זו שמשנה מציאות ונוגעת בחיים של אנשים, צריך להרחיק עד לשכונת טגל (Tegel). שם, בין שיכוני בטון ענקיים ומונוליטיים, מסתתר פרויקט Artpark Tegel, גלריה אנכית מטורפת בגובה של 42 מטרים, שמוכיחה שלצבע יש כוח ל