שלושה אנשים מרחפים על השפרה: הסיפור מאחורי הפסל הענק בנהר

ברלין היא עיר שמסרבת להישאר בתוך המסגרת. מי שמטייל בה מספיק זמן לומד שהאמנות כאן לא זקוקה למוזיאונים המפוארים של אי המוזיאונים, והיא בטח לא נעולה מאחורי חבלים וזכוכיות. היא חיה, נושמת ומתפרצת בכל פינה במרחב הציבורי: על קירות הבטון של שיכוני המגורים, בסמטאות הנסתרות, בבונקרים התת-קרקעיים, ואפילו, בצורה הבלתי צפויה מכולן, ממש באמצע המים.

כל מי שנסע ברכבת העירונית על גשר אוברבאום, או ישב לבירה בשעת שקיעה קיצית של חודש יוני על גדות נהר השפרה (Spree), לא יכול היה לפספס את המראה המהפנט הזה: שלוש דמויות מתכת ענקיות, המתנשאות לגובה מטורף של 30 מטרים, שנראות כפוסעות זו לקראת זו ונפגשות במרכז הנהר. זהו פרויקט "איש המולקולות" (Molecule Man), פלא הנדסי ואמנותי שמוכיח שהמים של ברלין נושאים עליהם זיכרון היסטורי ופוליטי כבד לא פחות מאדמת הבטון שלה. ביוון העתיקה נהגו לכנות פסלי ענק כאלו, שחרגו מכל קנה מידה אנושי והגדירו מחדש את קו הרקיע, בשם "קולוסוס", והענקים של השפרה הם ללא ספק הקולוסוס המודרני של ברלין המאוחדת.

מבוסטון לברלין: מי אתה, ג'ונתן בורופסקי?

מאחורי המונומנט המטורף הזה עומד סיפורו של האמן והפסל האמריקאי המוערך ג'ונתן בורופסקי (Jonathan Borofsky). בורופסקי, שנולד בבוסטון בשנת 1942, ביסס את מעמדו בעולם האמנות הבינלאומי כמי שמפרק את הגבולות המסורתיים של הפיסול ומחבר אותם לפילוסופיה, מתמטיקה ופסיכולוגיה המונים. הוא התפרסם בזכות פסלי ענק המוצבים במרחבים ציבוריים בערים מרכזיות בעולם, כמו "האדם ההולך לשמיים" במינכן או "האדם המנסר" בסיאטל, יצירות שחוקרות תמיד את מקומו של האדם הקטן בתוך המכונה האורבנית הגדולה.

הרעיון של "איש המולקולות" נולד במוחו של בורופסקי כבר בשנות השמונים, כאשר יצר דמויות מחוררות קטנות יותר עבור תערוכות בלוס אנג'לס, אך לקראת סוף שנות התשעים, גרמניה המאוחדת חיפשה דרך להגדיר מחדש את קו הרקיע של בירתה החדשה-ישנה. ענקית הביטוח הגרמנית Allianz, שהקימה באותם ימים את קומפלקס גורדי השחקים המזרח-גרמני "טראפטורס" (Treptowers) על גדות השפרה, רצתה להציב במים מונומנט שישקף עוצמה, קדמה ויציבות, והחליטה להזמין את בורופסקי לברוא את הגרסה המונומנטלית, הגדולה והמורכבת ביותר של חזונו. בורופסקי ראה בברלין, עיר פצועה ומחולקת שנלחמת להתחבר מחדש, את הקנבס המושלם עבור הפילוסופיה שלו.

הסוד ההנדסי: איך הענקים עומדים על המים?

כשמביטים בפסל מרחוק, הוא מייצר אשליה אופטית כמעט בלתי נתפסת. שלוש הדמויות, השוקלות יחד קרוב ל-45 טונות של אלומיניום תעשייתי, נראות כאילו הן פוסעות בקלילות, כמעט מרחפות ברישול, מעל גלי נהר השפרה, ללא שום תמיכה נראית לעין, אבל כדי להחזיק את הקולוסוס הזה יציב מול איתני הטבע, מהנדסים גרמנים ואמריקאים נאלצו לבצע פרויקט תת-ימי מורכב ומורט עצבים.

הסוד הגדול של היציבות חבוי עמוק מתחת לפני המים, במקום שבו העין של המבקר אינה יכולה לראות. מתחת לכל דמות, קדחו פועלים הנדסיים 16 עמודי יתד (Piles) מסיביים עשויים פלדה ובטון מזוין, שננעצו לעומק של יותר מ-20 מטרים לתוך קרקעית הנהר הבוצית והחולית. מעל העמודים הללו נ יצקה פלטפורמת בטון תת-ימית ענקית וכבדה, שמשמשת כיסוד קבוע ויציב. רגלי האלומיניום של שלוש הדמויות בורגו והולחמו ישירות אל תוך הפלטפורמה הזו, מה שמאפשר לפסל לעמוד בגבורה, מבלי לזוז מילימטר, מול זרמי המים החזקים, הרוחות העזות המנשבות בנהר, ובעיקר מול תזוזות שכבות הקרח הקפואות והקשוחות שמכסות את השפרה במהלך החורף הברלינאי.

הפילוסופיה של החורים: למה הפסל מחורר?

כשמתקרבים אל הפסל (במיוחד באמצעות שייט על הנהר או מנקודות התצפית הסמוכות), מבחינים מיד בתכונה הבולטת ביותר שלו: הגוף של שלוש הדמויות אינו משטח מתכת אטום, אלא רשת מחוררת לחלוטין באלפי חורים עגולים ומדויקים.

הבחירה האמנותית הזו נושאת בחובה עומק פילוסופי ומדעי מרתק. בורופסקי ביקש להזכיר לנו את המבנה הבסיסי של היקום והקיום האנושי. כפי שהסביר האמן בעצמו על הקונספט שעומד מאחורי היצירה:

"הפסל הזה הוא תזכורת לכך שלמרות שאנחנו, כבני אדם, תופסים את עצמנו ואת העולם סביבנו כישויות מוצקות, יציבות ונפרדות, המציאות המדעית היא שונה לחלוטין. כולנו מורכבים ממולקולות, מחלקיקים קטנים שנמצאים בתנועה מתמדת, ורוב המבנה שלנו הוא למעשה חלל ריק. החורים בפסל נועדו לאפשר לאור, למים ולרוח לעבור דרך הדמויות, ולגרום לנו לחשוב על החיבור המולקולרי הבלתי נראה שקיים בין כל בני האדם בעולם."

המבנה המחורר הופך את הפסל למשתנה בכל שעה משעות היום: בשעות הבוקר קרני השמש חודרות דרך החורים ומייצרות משחקי אור גיאומטריים על המים, ובשעות השקיעה המאוחרות של יוני, גופי המתכת הופכים לצלליות ענק כהות, המאפשרות לשמיים הצבעוניים של ברלין להשתקף דרכן.

הגיאוגרפיה של האיחוד: שלוש דמויות, שלוש שכונות, שתי תרבויות

העומק האמיתי של "איש המולקולות" מתגלה כאשר מבינים את המיקום המדויק שבו הוא נבנה. הפסל לא הוצב בנקודה אקראית בשפרה, אלא בלב רצועת הגבול הפיזית והמדממת ביותר שחילקה פעם את ברלין בין מזרח קומוניסטי למערב קפיטליסטי. במהלך שנות המלחמה הקרה, המים שבהם ניצב הפסל כיום היו שטח צבאי סגור ומבוצר, שבו סירות משמר הגבול המזרח-גרמני פטרלו כדי למנוע מאזרחים לנסות ולשחות אל החופש במערב.

יתרה מכך, הפסל ממוקם בדיוק בנקודת המפגש הגיאוגרפית של שלושה רובעים ברלינאיים היסטוריים: קרויצברג (שהשתייך למערב ברלין), פרידריכסהיין (שהשתייך למזרח ברלין), וטרפטו (שהשתייך אף הוא למזרח).

שלוש דמויות הענק הפוסעות זו לקראת זו ונפגשות במרכז, כשידיהן משולבות יחד, מסמלות את תהליך האיחוד הפוליטי והאנושי הכואב והמרגש של העיר. זהו גלעד מודרני המנציח את הרגע שבו הגבולות נמחקו, ושלוש שכונות שהיו מופרדות על ידי חומות, מוקשים ואידיאולוגיות שונות, נפגשות בלב הנהר כדי ליצור שלם אחד חדש ומאוחד. בורופסקי הצליח להפוך את האזור שהיה סמל של ניתוק, מוות ופחד, למרחב של מפגש, יצירה ותקווה.

מה עוד שווה ביקור באזור?

הביקור באזור "איש המולקולות" מאפשר לכם לחוות את קו התפר של ברלין בצורה המושלמת ביותר, כדאי לשלב אותו עם כמה נקודות מפתח סמוכות:

• גשר אוברבאום (Oberbaumbrücke): במרחק הליכה קצרה מהפסל נמצא הגשר האייקוני והיפה ביותר בעיר, מבנה לבנים אדום בסגנון גותי שנראה כמו טירה עתיקה מעל המים, ששימש כנקודת מעבר קשוחה בין מזרח למערב וכיום מחבר בין פרידריכסהיין לקרויצברג.

  
  

• מתחם ההולצמרקט 25 (Holzmarkt 25): כפר האמנים האורבני והקהילתי שיושב ממש על גדות השפרה. זהו המקום המושלם ביוני ליהנות מתרבות ה-Open Air של ברלין, לשתות בירה קרה או קפה איכותי, לשבת על רציפי העץ ולראות את החיים המקומיים התוססים של הקיץ הברלינאי.

  
  

• טרפטוור פארק (Treptower Park): הפארק העצום שממוקם בצד הדרומי של הפסל. מעבר להיותו ריאה ירוקה נהדרת לרביצה, חבוי בתוכו מתחם אנדרטת הענק הסובייטית, מונומנט סטליניסטי מטורף ורחב ממדים לזכר חללי הצבא האדום, מקום שמחזיר אתכם ברגע אל ימי מלחמת העולם השנייה.

  
  

📍 מידע למבקרים:

• המקום: פסל איש המולקולות (Molecule Man).
  

• הכתובת: An den Treptowers 1, 12435 Berlin (בתוך נהר השפרה, סמוך למתחם ה-Treptowers).
  

• איך מגיעים: הדרך הנוחה ביותר היא לנסוע בקווי הרכבת העירונית S-Bahn (קווים S41, S42, S8, S9) ולרדת בתחנת Treptower Park. משם צועדים כ-5 דקות ברגל לאורך הטיילת לכיוון הגשר, והפסל ייחשף בפניכם במלוא תפארתו במרכז המים.
  

איש המולקולות מזכיר לנו שברלין היא עיר שהצליחה לרפא את הפצעים שלה לא באמצעות מחיקת העבר, אלא באמצעות חיבור מחדש של החלקים השבורים. במקום שבו זרמו פעם פחד וניתוק, עומדים היום ענקי המתכת המחוררים, ומראים לכל מי שמביט בהם, שהחופש, בדיוק כמו המים של השפרה, תמיד מוצא את הדרך לזרום ולהתאחד מחדש.

---

לעוד סיפורים שמגלים את ברלין האמיתית, המלצות חמות על מקומות בילוי לאורך הנהר וכל מה שקורה ברחובות של העיר בקיץ, אתם מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם!