יש מקומות בברלין שמרגישים כאילו עברתם דרך שער סודי בזמן. מצודת שפנדאו (Zitadelle Spandau) היא בדיוק מקום כזה. עבורי, זהו אחד היעדים שתמיד כיף לחזור אליהם. מעבר להיותה מבצר רנסאנסי מרשים מוקף מים (השמור ביותר בצפון אירופה!), ומעבר להיותה המקום העתיק ביותר באזור ברלין - בתוך החומות העבות מסתתרים סיפורים שישנו את כל מה שחשבתם על העיר הזו. בפוסט הזה אקח אתכם למסע משולש: אל בית קברות לפסלים שנעלמו, אל תגלית ארכיאולוגית מפתיעה שחושפת שורשים יהודיים עמוקים, ואל חגיגות ימי הביניים ש

כשאתם מסתובבים בפארק גלייסדרייק, קשה להאמין שהמדשאות השלוות והשבילים הירוקים היו פעם אחד המקומות הרועשים, המסוכנים והמזוהמים ביותר בברלין. מתחת לרגליים שלכם חבוי סיפור על אסון רכבות קטלני, היסטוריה של מלחמה, ושממה שהפכה לגן עדן. בפוסט הזה נצא למסע בעקבות הגלגולים של הפארק המיוחד הזה, שנמצא ממש על קו התפר שבין שכונת קרויצברג לשכונת שונברג. "משולש המסילות": למה קוראים לו גלייסדרייק? השם "גלייסדרייק" (Gleisdreieck) פירושו המילולי בגרמנית הוא "משולש מסילות", והוא מספר את תחילת ה

בברלין, אפילו הקירות של המועדונים מספרים סיפור היסטורי. אחרי נפילת החומה, מזרח העיר הייתה מלאה בחורבות תעשייתיות נטושות. החללים האפלים והעצומים האלה הפכו למגרש המשחקים של סצנת הטכנו הלא-חוקית, ומועדונים אגדיים נולדו בתוכם: Tresor  קם לתחייה בכספת נטושה של בית כלבו, ו הברגהיין  המפורסם נולד בתחנת כוח ישנה. אבל סיפור דומה ומרתק לא פחות קרה גם למבשלות הבירה הענקיות של העיר. בפוסט הזה נצא למסע בעקבות הגלגול המדהים שלהן. "הבטן של ברלין": כשפרנצלאואר ברג הייתה בירת הבירה כדי להבין

דמיינו שאתם הולכים ברחוב שקט בברלין, ופתאום נתקלים בשלד של כנסייה קלאסית ועתיקה. אבל במקום דממה של חורבה, אתם שומעים צלילי מוזיקה בוקעים מבפנים, או רואים מיצג אמנות מודרני מציץ דרך קשתות החלונות הריקים. זהו הקסם של כנסיית סנט אליזבת במיטה, מקום שמספר את כל הסיפור הברלינאי - הרס, לידה מחדש, והיכולת המופלאה להפוך צלקת לבמה. יצירת מופת, צלקת של מלחמה: סיפורה של כנסיית סנט אליזבת כדי להבין את המקום, צריך לחזור אחורה לשנות ה- 30 של המאה ה- 19 . הכנסייה הזו היא יצירת מופת של לא אח

בגרמניה, בירה היא לא רק משקה, היא תרבות ( Kultur ). ובברלין, העיר שיודעת לקחת כל דבר ולהפוך אותו לחוויה, תרבות הבירה היא סיפור מרתק. מהביר גארדן הוותיק ביותר בעיר ועד למבשלות קראפט חדשניות, בפוסט הזה אקח אתכם למסע בין המקומות האהובים עליי לכוס בירה מושלמת. בירה או מים ? הצצה מהירה להיסטוריה של הבירה בברלין הסיפור של ברלין והבירה מתחיל לפני מאות שנים. במאה ה-19 העיר הפכה לאחת מבירות הבירה הגדולות באירופה, ואפילו נולד כאן סגנון בירה ייחודי - ה ברלינר וייס (Berliner Weisse) . ז

באמצע רחוב סואן בשונברג, ניצבת מפלצת בטון אפורה מתקופת מלחמת העולם השנייה. אבל הבניין הזה, המכונה בפי המקומיים "אומה בונקר" (הבונקר של סבתא), הוא אחד המקומות המרגשים בעיר. הוא מספר סיפור מדהים על קהילה של קשישים, על אמנות רחוב, ועל הקשר המפתיע לצלמת הגרפיטי האגדית מרתה קופר. בפוסט הזה נפענח את כל השכבות שלו. מקלטים בשמיים: סיפורם של הבונקרים העיליים בברלין כדי להבין את הבניין הזה, צריך לחזור אחורה בזמן לשנות ה- 40 . במסגרת תוכנית חירום של היטלר, נבנו ברחבי ברלין בונקרים עיליי

תמיד יש משהו חדש לגלות בברלין, לפעמים הוא נמצא ממש מתחת לאף שלנו, או במקרה הזה – מתחת לרגליים. בפוסט הזה אספר לכם על פיסת היסטוריה ואמנות חמודה ומפתיעה שמסתתרת על מדרכה ברחוב ראשי, על איך גיליתי אותה במקרה ליד שפאטי (Späti), ועל הסיפור המדהים של הארנבים שחיו פעם בחופשיות ב"רצועת המוות" של חומת ברלין. איך גיליתי את הארנבים של ברלין? עברתי ברחוב הזה כל כך הרבה פעמים ואף פעם לא שמתי לב אליהם, עד שבוקר אחד, ביציאה משפאטי עם קפה ביד, המבט שלי נתקל פתאום בארנב ממתכת על המדרכה. ואז

בעיניי, הדרך הכי טובה להכיר את ברלין האמיתית היא פשוט ללכת לאיבוד בשכונות שלה. במקומות כמו נויקלן ושונברג, שהם פחות על מפת התיירות הקלאסית, מסתתרים סיפורים, היסטוריה וכמה מהמסעדות ובתי הקפה הטובים ביותר בעיר. בפוסט הזה אני רוצה להכיר לכם מקום אחד כזה, מאפייה כל כך מוצלחת שהיא הצליחה לבנות לעצמה קהל מעריצים נאמן ולפתוח סניפים בשתי השכונות האלה (ולא רק). בואו נדבר על "גורילה". יותר מסתם מאפייה: מה הסוד של הגורילה? כשנכנסים לכל אחד מהסניפים של Gorilla Bäckerei, מבינים מיד שלא

כולם מכירים את התאריך - 9 בנובמבר 1989 . רובנו מדמיינים את ההמונים החוגגים על החומה בשער ברנדנבורג, כפי שאספר בפוסט המלא שלי על סיפורה של חומת ברלין . אבל האם ידעתם שהרגע האמיתי, הראשון, שבו נפרצה חומת הברזל, התרחש במעבר גבול שקט בצפון העיר ? בפוסט הזה אקח אתכם למסע בזמן אל גשר בורנהולמר, כדי לחיות מחדש את הדרמה של אותו הלילה. הטעות ששינתה את ההיסטוריה: מסיבת העיתונאים של שבובסקי הסיפור שלנו מתחיל, כמו הרבה סיפורים גדולים, בטעות אנוש כמעט קומית. בערב ה- 9 בנובמבר 1989 , חב

כשאתם מזמינים בירה בביר-גארדן ברלינאי, אתם לא רק מקבלים משקה. אתם טועמים את הסוף של סיפור ארוך ומרתק, שהתחיל במים מזוהמים בימי הביניים, המשיך במלחמה של מלך נערץ בקפה, והגיע לשיאו עם משקה שנפוליאון כינה "השמפניה של הצפון". בפוסט הזה נצא למסע בזמן בעקבות ההיסטוריה המרתקת של הבירה בברלין. אם תרצו לדעת איפה לטעום את הבירות האלה היום, תוכלו למצוא את כל ההמלצות ב מדריך המלא שלי לגני הבירה והמבשלות של ברלין . ימי הביניים: הבירה שהצילה את העיר הסיפור של ברלין והבירה מתחיל לפני מאות ש

כולם מכירים את מאוורפארק בימי ראשון - שוק הפשפשים, הקריוקי, ההמולה, הדשא העמוס באנשים. אבל מה קורה כשחוצים את הגשר בקצה הצפוני של הפארק, ממש מעל מה שהייתה פעם רצועת המוות של חומת ברלין? רוב התיירים עוצרים שם, אבל שם בדיוק מתחיל הקסם האמיתי. בפוסט הזה אקח אתכם למסע רגלי בשכונת Gleimviertel הנסתרת, שכונה של גיבורים בלתי צפויים ופינות חמד שמחכות שתגלו אותן. ברוכים הבאים ל-Gleimviertel: הקיז (Kiez) של מקס שמלינג לפני שנצלול פנימה, חשוב להבין מושג ברלינאי חשוב: קיז (Kiez) . זוהי

יש בברלין איים, אבל לא מהסוג שאתם מדמיינים. לא מוקפים במים, אלא בפסי רכבת; לא מלאים בחופים, אלא בהיסטוריה. בפוסט הזה אני לוקח אתכם למסע ב"אי האדום" ( Rote Insel ) ב שונברג - שכונה קטנה ומבודדת עם סיפור גדול על התנגדות, קהילה, כוכבת קולנוע אחת, וטעמים מפתיעים. למה "אי" ולמה "אדום"? סיפורה של שכונת המהפכנים כשתסתכלו על מפת ברלין, תראו איך האזור הזה תחום ותחום משלושה כיוונים על ידי פסי רכבת, היוצרים תחושה של אי גיאוגרפי מבודד בתוך היבשה העירונית. אבל השם "אדום" הוא החלק המרתק

היום, ה- 30 באוקטובר, אנחנו חוגגים את יום הולדתה של אחת הנשים המרתקות בהיסטוריה של ברלין - סופיה שרלוטה מהנובר, מלכת פרוסיה הראשונה....

שנים שהבניין הזה ריתק אותי, עוד בימים שהיה "טאכלס" ובכל תהליך ההסבה שלו למתחם שהוא היום. תכננתי לכתוב עליו כבר מזמן והיו חסרות לי המילים המדויקות לתאר את מה שקורה שם בפנים, עד שבביקור האחרון שלי בתערוכה של הצלמת הלגה פאריס, הבחנתי בציטוט שלה שמספר את הסיפור של המקום כולו: "התמונות שלי תופסות רגע מתוך סיפור" (My images capture a moment within a story).  ברוכים הבאים ל- Fotografiska . "לדבר תכל'ס": עלייתה ונפילתה של אגדת טאכלס כדי להבין את המקום, צריך לחזור ל- 1990 . מיד אחרי נ

תשכחו מכל מה שידעתם על חגיגות השנה החדשה. סילבסטר בברלין הוא לא סתם מסיבה, הוא מצב תודעתי. זהו לילה של כאוס מוחלט, פיצוצים וזיקוקים שנורים לכל עבר, רחובות אפופי עשן ואווירה שיכולה להרגיש כמו אזור מלחמה. העצה הראשונה שלי כמקומי היא לעיתים קרובות: הישארו בבית. אבל אם אתם חייבים לצאת, או סתם רוצים להבין מה הסיפור של הלילה המשוגע הזה, המדריך הזה הוא בשבילכם. אזור מלחמה או חגיגה? הפנים הכפולות של הסילבסטר הברלינאי ברוב ערי העולם, מופעי הזיקוקים הם אירוע רשמי ומאורגן. בברלין, כל א

בשיטוטי אחר בתי קפה מיוחדים בברלין , אני תמיד מחפש מקומות עם סיפור. הבוקר, החיפוש הזה הוביל אותי לשכונת וודינג, ולמקום קטן וקסום בשם 'Soul of Coffee'. נכנסתי בציפייה לעוד כוס קפה ספיישלטי, ויצאתי אחרי חוויה תרבותית מרתקת שלקחה אותי למסע קולינרי לאנטוליה. בפוסט הזה אספר לכם על בית קפה שמצליח לחבר בין העבר להווה בכל כוס. נשמה של קפה: הסיפור של אוזלם והגשר בין התרבויות מאחורי המקום עומדת אוזלם, ילידת ברלין ממוצא טורקי, שרצתה ליצור גשר בין שני העולמות שהיא אוהבת: תרבות קפה הספיי

בשיטוטים שלי בברלין, אני תמיד מחפש את המקומות שמספרים סיפור כפול. מצד אחד, סיפור עכשווי של יזמות ותשוקה, ומצד שני, סיפור היסטורי שחקוק...

על קיר ענק בשכונת שונברג מתנוססות כבר שנים שתי מילים אייקוניות: "NO FUTURE" . זוהי אחת מיצירות אמנות הרחוב המפורסמות בעיר, ותחנה קבועה בסיורים שלי. המסר שלה נראה קודר, אבל האמת, כמו תמיד בברלין, מורכבת הרבה יותר. השבוע, היצירה הזו "קמה לתחייה" במקום מפתיע, והמסר שלה ממשיך להדהד חזק מתמיד. בפוסט הזה נצא למסע בעקבות המסר של שפרד פיירי. מ"OBEY" ל-"HOPE": האמן שהוציא את הגרפיטי מהסמטאות כדי להבין את החשיבות של שפרד פיירי, צריך לחזור אחורה בזמן. בסוף שנות ה- 80 ותחילת ה- 90 , אמ

אני ושווקי אוכל זה סיפור אהבה. בכל מקום בו אני מבקר בעולם, אחד הדברים הראשונים שאני מחפש הוא את שוק האוכל המקומי. המסע הזה בין דוכני האוכל, טעימות קטנות ממאכלים מקומיים לצד בירה או יין מקומי, דילוג בין תרבויות, ריחות וטעמים – תמיד מרגש אותי. אני אוהב לגלות את המקום, התרבות וההיסטוריה שלו באמצעות האוכל, ושוק אוכל הוא מקום מצוין בשביל זה. בפוסט הזה אני לוקח אתכם למסע אישי בתוך אחד השווקים האהובים עליי, מרקטהאלה 9 ( Markthalle Neun ), ומגלה לכם כמה מהסודות הכי טעימים שלו. לא רק

רוב האנשים שומעים 'נויקלן' וחושבים על רחובות סואנים, ברים ורב-תרבותיות. אבל מה אם אגיד לכם שבמרחק הליכה קצר מתחנת הרכבת, מסתתר כפר שלם...