גאווה ולהט"ב בברלין

ברלין של היום היא עיר שמסרבת לשפוט. היא מרחב שבו הרדיפה אחר אותנטיות וחופש אישי גוברת על כל מוסכמה חברתית ישנה. צעידה אקראית ברחובותיה תפגיש אתכם עם חופי רחצה בעירום (FKK) בלב הפארקים העירוניים, מועדוני סקס ודאנג'נים אפלוליים שבהם הבטון מזיע מחופש, וקהילה שוקקת שבה כל מגדר הוא רק אפשרות אחת מני רבות. ברלין היא המקום שבו החופש להיות מי שאתה הפך לערך עליון, אך היא לא המציאה את הגלגל. היא פשוט התחנה האחרונה במסע היסטורי מרתק שנדד לאורך מאות שנים בין בירות היצירה של אירופה. זהו ס

היום, ה-24 בינואר, ברלין חוגגת יום הולדת למלך הכי "ברלינאי" שלה – פרידריך הגדול. אם בפוסט הקודם שיתפתי אתכם בסיפורים האנושיים והטרגיים שעיצבו את דמותו, היום אני רוצה שנסייר יחד בין האבנים והשדרות ששינו את פניה של ברלין לנצח. כשאני מסייר איתכם בעיר, אני תמיד אומר שברלין היא לא רק אוסף של בניינים; היא החזון של פרידריך שקם לתחייה. הוא מצא עיר אפורה, מוקפת ביצות וביצורים צבאיים, והחליט להפוך אותה ל"אתונה שעל נהר השפרה". הוא לא רק בנה קירות; הוא יצק לתוך האבן את רעיונות הנאורות,

כשאני יושב עם חבר על דרינק והוא שואל אותי "שי, לאן כדאי לי לצאת הערב?", אני לא עונה לו מיד. אני מסתכל לו בעיניים ושואל אותו שאלה אחת פשוטה שקובעת הכל: "איפה אתה נמצא כרגע על המנעד שבין "הזמן אותי לדרינק" לבין "קשור אותי ועשה בי כרצונך"?". ברלין היא לא עוד יעד גאה. היא העיר שבה המנעד הזה הוא הלב הפועם של הרחובות. זו עיר שמאפשרת לך להיות הכל בעת ובעונה אחת, בלי שיפוטיות ובלי פילטרים. ברוכים הבאים לבירה שלא נחה לעולם. היא המרחב שבו הגבולות שבין הפנטזיה הפרועה ביותר למציאות היומ

ב-24 בינואר, ברלין תציין את יום הולדתו של האיש שעיצב אותה יותר מכל אחד אחר – פרידריך הגדול. עבור רבים הוא "המלך הלוחם", האיש שהפך את פרוסיה למעצמה, אבל מאחורי המדים המעוטרים והמבט הקשוח הסתתרה נפש של פילוסוף, מוזיקאי ואדם של ניגודים בלתי אפשריים. פרידריך השני בדיוקן משנת 1736 , אנטואן פן (Antoine Pesne), 1736. מקור: Wikipedia / CC0 מאז שנפגשתי בדמותו לראשונה, נמשכתי אל האישיות הייחודית שלו; הניגודים החריפים, התעוזה הבלתי מתפשרת, סיפורי האהבה הטרגיים, הקשר העמוק לאחיו הקטן, וה

מי שמכיר את ברלין יודע שהקיץ בעיר הוא לא רק עניין של מזג אוויר, אלא מצב תודעתי. אחרי חודשים ארוכים של חורף אפרורי, העיר עוברת מהפך קיצוני: הרחובות מתמלאים בחיים, הבירגארדנים נפתחים, והברלינאים פושטים את המעילים ויוצאים לנצל כל רגע של אור. ברלין בקיץ היא עיר של חופש מוחלט, והפסטיבלים שמתקיימים בה הם הביטוי המזוקק ביותר של האופי הזה. זהו זמן שבו הגבולות בין המרחב הציבורי לבמות המופעים מיטשטשים - חצרות של מוזיאונים הופכות לרחבות ריקודים, ותחנות רכבת ישנות מארחות מצעדים צבעוניים