שרלוטה פון מאהלסדורף: האישה ששרדה שני משטרים בזהות משלה 👗🕯️

בלב שכונת מאהלסדורף המנומנמת במזרח ברלין, בתוך אחוזה עתיקה מוקפת גינה, חיה אישה שתמונתה הפכה לאייקון ברלינאי נצחי: שמלה שחורה פשוטה, שרשרת פנינים סביב הצוואר, וחיוך צנוע של מי שיודעת סוד שהעולם עוד לא מוכן לשמוע. שרלוטה פון מאהלסדורף לא הייתה סתם אספנית עתיקות; היא הייתה האישה שהצליחה לחיות כפי שהיא תחת הנאצים ותחת הקומוניסטים, ולנצח את שניהם.

Birkho, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons

הרצח שהציל את חייה

סיפורה של שרלוטה (שנולדה כלוטאר ברפלדה) מתחיל בטרגדיה שהפכה למיתוס. ב-1944, בשיא השלטון הנאצי, היא הרגה את אביה, שהיה איש SA אלים ומתעלל שניסה להכריח אותה להצטרף לתנועת הנוער הנאצית. שרלוטה, שכבר אז ידעה שהיא אישה ונהגה להסתובב בבגדי נשים בסתר, הגנה על עצמה ועל אמה. היא נשפטה למוות על ידי הנאצים, אך ניצלה ברגע האחרון ממש כשהמלחמה הסתיימה והכלא שלה הופצץ בתוך הכאוס של ימי המלחמה האחרונים.

"אני אשת עצמי": המוזיאון כמעשה של מרד

לאחר המלחמה, שרלוטה מצאה את הייעוד שלה בתוך ההריסות. בזמן שהשלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה (GDR) ניסה למחוק את העבר הבורגני ולזרוק כל זכר לתקופת הקיסרות לפח, שרלוטה הצילה הכל. היא הקימה את ה-Gründerzeit-Museum (מוזיאון תקופת המייסדים) באחוזת מאהלסדורף, שהפך לאוסף הגדול והחשוב ביותר באירופה של חפצי יום-יום מסוף המאה ה-19.

אבל המוזיאון לא היה רק אוסף של רהיטים כבדים ותיבות נגינה. שרלוטה הצילה מהריסה את ה-Mulackritze, בר ברלינאי מפורסם מרובע המחסנים (Scheunenviertel), והעבירה אותו בשלמותו למרתף המוזיאון שלה. שם, הרחק מעיני המשטרה והשלטונות, המרתף שלה הפך למרכז הקהילתי הבלתי רשמי של הקהילה הלהט"בית במזרח ברלין. בתוך האחוזה המבודדת, היא יצרה בועה של חופש שבה אנשים יכלו להיות מי שהם, מוגנים על ידי הקירות העבים והעתיקות שכה אהבה.

Bundesarchiv, Bild 183-S0303-015 / Katja Rehfeld / CC-BY-SA 3.0, CC BY-SA 3.0 DE <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/de/deed.en>, via Wikimedia Commons

ההכרה: מאחוזה נטושה לבמות ברודוויי

במשך שנים שרלוטה נחשבה לדמות שולית ותמהונית, אך ככל שהתבגרה, העולם החל להבין את גודל ההישג שלה. ב-1992, זמן קצר לאחר איחוד גרמניה, היא קיבלה את אות הכבוד של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית (Bundesverdienstkreuz) על תרומתה האדירה לשימור התרבות הברלינאית.

סיפורה הפך לספר רב-מכר בשם "אני אשת עצמי" (Ich bin meine eigene Frau), שעובד מאוחר יותר למחזה מצליח שזכה בפרסי הפוליצר והטוני בברודוויי. שרלוטה הפכה לאייקון של היסטוריה קווירית בברלין, כשהיא מוכיחה שזהות היא לא משהו שמשטר יכול להכתיב, ושגם בלב האפרוריות הקומוניסטית, אפשר לחיות חיים מלאי פנינים, שמלות ושמירה על הזיכרון הלאומי.

לשרוד את השטאזי: המחיר של החופש

החיים של שרלוטה לא היו חסינים מכאב. לאחר נפילת החומה, התגלה בתיקי השטאזי כי היא שימשה כמודיעה תחת השם "סשה". הגילוי הזה זעזע רבים, אך שרלוטה הסבירה זאת כדרך היחידה שבה יכלה להגן על המוזיאון ועל חייה כאישה טרנסג'נדרית בתוך משטר טוטליטרי. המורכבות הזו, בין גבורה לבין הישרדות בצל השטאזי, היא שהופכת את הדמות שלה לכל כך אנושית ומרתקת.

רוצים לבקר באחוזה של שרלוטה?

המוזיאון של שרלוטה הוא אחד המקומות המיוחדים והמרגשים ביותר בברלין, והוא נראה בדיוק כפי שהיא השאירה אותו.

• המקום: Gründerzeit-Museum Mahlsdorf
  

• כתובת: Hultschiner Damm 333, 12623 Berlin
  

• אתר: gruenderzeitmuseum-mahlsdorf.de
  

• איך מגיעים: נוסעים בקו S5 עד לתחנת Mahlsdorf, ומשם ממשיכים עם טראם 62 לכיוון Alt-Mahlsdorf או בקווי האוטובוס 197/398.
  

פוסט זה הוא חלק מפרויקט מיוחד לקראת יום האישה בברלין – הישארו מעודכנים למדריך המלא שיפורסם ב-8 במרץ!

---

אהבתם את הסיפור של שרלוטה? לעוד סיפורים על הדמויות שהופכות את ברלין לעיר הכי מרתקת בעולם, המלצות וסטוריז בלייב מהרחובות, אתם מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם!