בראשית ברא מנדלסון את ההשכלה, התרגום ששינה את פני היהדות
חג שמחת תורה מביא איתו את אחד הרגעים היפים והסמליים ביותר במסורת היהודית, הרגע שבו אנו מסיימים לקרוא את המילים האחרונות של ספר דברים, ומיד ללא כל הפסקה מתחילים לקרוא מחדש את פרשת בראשית. המעגל הזה, שאינו נגמר לעולם, מסמל את היכולת שלנו למצוא התחדשות, משמעות ונקודות מבט רעננות בתוך טקסט עתיק יומין. באווירת ההתחדשות הזו של החג, אנו חוזרים בחלק השני של הסדרה שלנו אל העיר במאה ה 18, אל הרגע שבו הפילוסוף היהודי משה מנדלסון החליט לכתוב "בראשית" חדש לחלוטין עבור עמו. הפרויקט אדיר הממדים שלו, תרגום התורה לגרמנית, נועד לשנות את ההיסטוריה של יהדות ברלין ושל אירופה כולה לנצח.
חומות שקופות של שפה
כדי להבין את גודל המהפכה של מנדלסון, עלינו לחזור אל המציאות המורכבת של יהודי פרוסיה באותן שנים. אמנם חומות הגטו הפיזיות והנוקשות החלו אט אט להיסדק ורוחות חדשות של סובלנות החלו לנשב באירופה, אך חומות התרבות נותרו בצורות וגבוהות מתמיד. רובו המוחלט של הרחוב היהודי דיבר ביידיש, שפה עשירה וחמה, אך כזו שהייתה מנותקת לחלוטין מהגרמנית התקנית של האוניברסיטאות, מוקדי הכלכלה וטרקליני הספרות של המעמדות הגבוהים.
מנדלסון, אותו נער עני שהגיע לברלין חסר כל והפך כנגד כל הסיכויים לאחד מאנשי הרוח המובילים והמבריקים של העיר, הבין היטב את שורש הבעיה. הוא זיהה שהשפה היא החומה השקופה האמיתית שמונעת מהיהודים להשתלב בחברה האירופאית החדשה. הוא ידע שכדי שהנוער היהודי יוכל להתקדם, ללמוד המדעים ולזכות בשוויון זכויות, הוא חייב לשלוט בשפת המקום באופן מושלם. אך האתגר העצום שעמד בפניו היה כיצד ללמד אותם את תרבות אירופה, מבלי שיאבדו את זהותם וינתקו את שורשיהם ממורשת אבותיהם.
הטריק הגאוני של נתיבות השלום
הפתרון שמצא מנדלסון היה לא פחות מגאוני והוא דרש תעוזה אינטלקטואלית נדירה. בין השנים 1780 ל 1783 הוא שקד על הוצאה לאור של פרויקט חייו, תרגום מדויק ומופתי של חומשי התורה לגרמנית מודרנית, גבוהה וצחה תחת השם "נתיבות השלום". אל התרגום צורף גם פירוש פילוסופי ודקדוקי מעמיק בשפה העברית שזכה לשם "הביאור".
אך הקסם האמיתי של הפרויקט והטריק הפסיכולוגי שאפשר אותו, הסתתרו בדרך ההדפסה. מנדלסון בחר להדפיס את התרגום הגרמני לא באותיות לטיניות, אלא באותיות עבריות מוכרות מן הסידור. הצעיר היהודי שפתח את הספר חשב שהוא קורא טקסט יהודי מסורתי ומוכר, אך למעשה כאשר הוא הגה את המילים באותיות העבריות, המילים שהתנגנו בראשו ויצאו מפיו היו בגרמנית של טובי הפילוסופים והאצילים הפרוסים.
כדי להמחיש עד כמה מהפכני היה הרעיון, דמיינו את הפסוק הראשון והמוכר ביותר בספר בראשית: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ". בתרגומו של מנדלסון לגרמנית, הפסוק תורגם למילים
"Im Anfang erschuf Gott Himmel und Erde",
אך הוא הודפס בספר באותיות עבריות ממש כך,
"אים אנפאנג ערשאף גאטט היממעל אונד ערדע".
עבור הקורא היהודי, האותיות היו אותיות הקודש המוכרות לו מילדותו בחדר, אך הצליל שהופק מפיו היה גרמנית אצילה ומדויקת, ולא היידיש היומיומית. כך, מילה אחר מילה, פסוק אחר פסוק, למד הקורא הצעיר את שפת המדינה תוך כדי קריאת התורה, והטקסט הקדוש הפך לגשר חינוכי בטוח אל עבר עולם ההשכלה הרחב.
רעידת אדמה בעולם הרבני והנבואה שהתגשמה
כצפוי, המהלך הנועז הזה עורר רעידת אדמה של ממש בעולם היהודי המסורתי. רבנים בולטים ושמרנים בכל רחבי אירופה, ובראשם דמויות ענק כמו "הנודע ביהודה" מפראג ורבי פנחס הורוביץ מפרנקפורט, זיהו מיד את הפוטנציאל הנפץ של התרגום. הם לא ראו בפרויקט גשר תרבותי, אלא סוס טרויאני מסוכן שנועד להחדיר את התרבות הזרה והחילונית היישר אל תוך לב ליבם של בתי המדרש. הם חששו שהצעירים ישתמשו בתורה רק ככלי וכספר לימוד לשפה הגרמנית, ומשם הדרך תהיה קצרה לקריאת ספרי חול, ספרות נוצרית ופילוסופיה של הגויים. התגובה הייתה חריפה, בחלק מהקהילות החרימו את ספריו של מנדלסון, אסרו על קריאתם באיום של נידוי, והפכו את הפילוסוף המוערך מדמות של קונצנזוס לאדם שנוי במחלוקת קשה.
אך במבט היסטורי מפוכח, חשוב לציין שחששותיהם של הרבנים המחרימים לא היו משוללים כל יסוד, ובמידה רבה נבואת הזעם שלהם אכן התגשמה. המפגש המסחרר עם תרבות אירופה אכן הוביל דורות שלמים של יהודים, ובתוכם גם צאצאיו הישירים של מנדלסון עצמו, להתרחק מהדת. ילדיו ונכדיו כבר לא ראו בעצמם יהודים מסורתיים, אלא הגדירו את עצמם כגרמנים בני דת משה, וחלקם אף המירו את דתם לנצרות. הדוגמה המובהקת והמפורסמת מכולם היא נכדו של משה, המלחין הגאון פליקס מנדלסון ברתולדי, שהוטבל לנצרות בילדותו והפך לאחד היוצרים החשובים בתולדות המוזיקה הקלאסית האירופאית.
הולדת ההשכלה, הניצוץ שהצית מהפכה תרבותית
למרות החרמות וההתנגדויות, המהפכה שיצר מנדלסון כבר יצאה לדרך ולא ניתן היה לעצור אותה. התרגום שלו הפך לרב מכר עצום וחסר תקדים בקרב הדור הצעיר הצמא לידע. הוא פתח בפניהם את חלונות העולם הגדול, והניח את היסודות האיתנים שעליהם קמה תנועת "ההשכלה" היהודית. התנועה הזו חרטה על דגלה את החזון האופטימי שאפשר וצריך להיות יהודי נאמן למסורת בביתך, ואזרח אירופאי משכיל ופתוח בצאתך.
ההשפעה של חזון זה חרגה הרבה מעבר ללימוד השפה הגרמנית, היא שינתה לחלוטין את צורת החשיבה של דור שלם. בעקבות "נתיבות השלום", החלו צעירים יהודים ללמוד שפות זרות, להתעמק במדעי הטבע והרוח, לרכוש מקצועות חופשיים ולהשתלב באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר ברחבי גרמניה. בנוסף, חסידיו של מנדלסון, שכונו "המשכילים", החלו להקים בתי ספר מודרניים שבהם שילבו לימודי קודש יחד עם מתמטיקה, גיאוגרפיה והיסטוריה. הם ייסדו כתבי עת מהפכניים, החיו את השפה העברית כשפת יצירה ספרותית חילונית, והחלו לכתוב בה שירה ומאמרים. היציאה המנטלית מהגטו התרבותי הושלמה, ויהדות גרמניה הפכה תוך עשורים ספורים לגורם מרכזי, יצירתי ומוביל בתרבות, במדע ובכלכלה של אירופה כולה.
לקרוא מחדש בברלין
מורשתו של משה מנדלסון, ממש כמו העיר ברלין שבה פעל, היא מורכבת, רב שכבתית ומלאה בניגודים. מצד אחד אדם ירא שמיים שביקש לשמור על עמו, ומצד שני מהפכן שפרץ את הסכרים התרבותיים והוביל לשינוי דרמטי בזהות היהודית המודרנית. בחג שמחת תורה הזה, כשאנו קוראים מחדש את פרשת בראשית, אנו נזכרים בכוחה העצום של השפה לברוא עולמות חדשים, ולעצב את גורלנו. אם תרצו ללכת בעקבות מורשתו הפיזית והרוחנית ולשמוע את סיפורו המלא, אתם מוזמנים להצטרף אליי לסיור מרתק אל תוך הרובע היהודי בברלין, היכן שהכל התחיל. חג שמחת תורה שמח ושנת התחדשות לכולם.
לעוד תמונות, המלצות בזמן אמת וסיפורים נסתרים מהרחובות המרתקים של ברלין, אתם מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם!
תגובות