כשהצלילים פוגשים את השורשים: 217 שנים להולדת Felix Mendelssohn 🎼

דמיינו כלה פוסעת לעבר החופה. ברקע מתנגנים הצלילים המפורסמים, המנצחים, אלו שכולנו מכירים בתור "מארש החתונה". רוב האנשים בעולם בטוחים שמדובר ביצירה דתית עתיקה או בלחן שמקורו באנגליה, אבל האמת היא שהצליל הזה נולד ממש כאן, ברחובות של ברלין. האיש שמאחורי פסקול האהבה העולמי הוא Felix Mendelssohn (יעקב לודוויג פליקס מנדלסון), שנולד ב-3 בפברואר 1809.

היום, במלאת 217 שנים להולדתו, אני רוצה לקחת אתכם למסע אל מעבר לצלילים. זהו סיפור על משפחה אחת ששינתה את פני ההיסטוריה הגרמנית, על המאבק להשתלב ועל פער בלתי–נתפס בין נער עני שנכנס לעיר עם בהמות לבין נכדו שהפך לבן–בית בארמונות של מלכים.

מארש החתונה: מחזון מלכותי בפוסטדאם ועד להיכל התהילה של לונדון

הסיפור של "מארש החתונה" (Wedding March) הוא שילוב מרתק בין תיאטרון פרוסי לרומנטיקה אנגלית. המלך Frederick William IV (פרידריך וילהלם ה-4), שהיה חובב אמנות מושבע ושאף להפוך את פוסטדאם למרכז תרבותי עולמי שיחיה מחדש את הקלאסיקות, ביקש מפליקס ב-1842 להלחין מוזיקה למחזה "חלום ליל קיץ" של שייקספיר. המלך רצה מוזיקה שתשקף את הפאר של החצר המלכותית, ופליקס סיפק את הסחורה מעל ומעבר.

היצירה נפתחת בתרועת חצוצרות חגיגית בסולם דו–מז"ור (C Major), כזו שממלאת מיד את החלל באנרגיה מתפרצת ובשמחה טהורה. היא ליוותה במקור את סצנת החתונה במחזה, אך המעבר מהבמה בפוסטדאם לכל חופה בעולם קרה רק ב-25 בינואר 1858. באותו יום, נישאה הנסיכה Victoria (בתה של המלכה ויקטוריה) בארמון סנט ג"יימס (St. James's Palace) בלונדון לנסיך הפרוסי Frederick. הנסיכה, שהייתה מוזיקאית חובבת בעצמה, בחרה במארש של פליקס ללוות את יציאתה מהכנסייה. כשהעיתונות דיווחה על החתונה המפוארת, הצלילים הפכו לסטנדרט שכל זוג בעולם אימץ לעצמו.

הסבא, השער והבהמות: המהפכה של משה מנדלסון

כדי להבין את השורשים של פליקס, חייבים לחזור לסבא שלו, Moses Mendelssohn (משה מנדלסון). ב-1743, משה הגיע לברלין כנער עני, מגמגם וחסר כל. באותם ימים, ברלין הייתה עיר סגורה ונוקשה עבור יהודים. משה נאלץ להיכנס דרך שער רוזנטאלר (Rosenthaler Tor) - השער היחיד שדרכו הותר ליהודים ולבהמות להיכנס לעיר. המחשבה על הפילוסוף הגדול לעתיד שמחכה בתור יחד עם הבקר והצאן היא אחד הרגעים הכי סמליים בהיסטוריה של ברלין.

משה התיישב ברובע האסמים (Scheunenviertel) בקרב ה-Ostjuden (יהודי המזרח), והוביל מהפכה תרבותית אדירה - ה-Haskalah (תנועת ההשכלה). הוא היה האיש שפרץ את חומות הבידוד התרבותי שבהן חיו היהודים, מובלעת סגורה דוברת יידיש בלבד, והוביל אותם להתערות בחברה הגרמנית הכללית. המוטו שלו היה: "היה אדם בצאתך ויהודי באוהלך" - קריאה ליהודים להיות אזרחים גרמנים משכילים במרחב הציבורי, תוך שמירה על זהותם היהודית בבית. משה סלל את הדרך לצאת מהחברה המבודדת ולהפוך לחלק בלתי–נפרד מהמדע והרוח של המדינה.

"גרמנים בני דת משה": כשתהליך ההשתלבות הלך רחוק מדי

הדרך שסלל הסבא הובילה ליצירת זהות חדשה: "גרמנים בני דת משה" - מושג המתאר יהודים שראו עצמם גרמנים בלאום ובתרבות, ויהודים בדתם בלבד. הנכדים של מנדלסון לקחו את האידיאולוגיה הזו לקיצון. הם עזבו את הצפיפות של המזרח ועברו לשכונות היוקרה של המערב, כמו הרובע הבווארי (Bayerisches Viertel). עבור רבים מהם, ההשתלבות הפכה להתבוללות מוחלטת. אביו של פליקס הטביל אותו לנצרות והוסיף את השם "Bartholdy" (ברתולדי) כדי למחוק כל זכר למוצא היהודי בשמו.

גם בשיא תהילתו, פליקס תמיד נשאר עבור הגרמנים "היהודי המוכשר" - עדות חיה לכך שהניסיון להפריד בין האדם ליהודי הוא לעיתים משימה בלתי–אפשרית. למרות הניסיונות למחוק את העבר, ברלין של היום עושה כבוד אדיר למשפחה הזו ולתרומתה ל"תור הזהב" של התרבות הגרמנית. המצבה של משה מנדלסון היא המצבה היחידה שעומדת כיום בבית הקברות היהודי העתיק ב-Große Hamburger Straße, כסמל לזיכרון שלא נמחק.

פאני מנדלסון: הגאונה שחיה בצל ה"קוד" המגדרי

אבל הסיפור המפואר של פליקס אינו שלם בלי אחותו הגדולה והאהובה, Fanny Mendelssohn (פאני מנדלסון). פאני הייתה מוזיקאית פנומנלית, ורבים טוענים שכישרונה לא נפל מזה של אחיה. אך במאה ה-19, גם במשפחה נאורה כמו מנדלסון, התפקיד המגדרי היה ברור ונוקשה. אביה כתב לה מפורשות: "המוזיקה תהיה עבור פליקס מקצוע, ועבורך היא תישאר תמיד רק קישוט". זה היה הקוד החברתי של התקופה: אישה ממעמדה יכולה לנגן בסלון הביתי, אך לעולם לא להופיע על במה מקצועית.

פאני לא נכנעה לגמרי לתכתיבים. היא הקימה בביתם בברלין את "קונצרטי יום ראשון" המפורסמים, שמשכו את כל השמנת התרבותית של העיר. היא כתבה למעלה מ-460 יצירות, ביניהן מחזור הפסנתר המרהיב "Das Jahr" (השנה). הכאב הגדול היה שחלק מיצירותיה פורסמו תחת שמו של פליקס כדי "לשמור על שמה הטוב". רק ב-2010 התגלה שיצירה מפורסמת בשם "Easter Sonata" (סונטת חג הפסחא), שנחשבה שנים ליצירת מופת של פליקס, היא למעשה יצירה מקורית של פאני. מותה הפתאומי ב-1847 שבר את פליקס פיזית ונפשית, והוא נפטר חודשים ספורים אחריה משיברון לב.

מנדלסון בברלין של היום: הפארק והבית שנעלם

כשאתם נוסעים ב-U-Bahn בקו ה-U2, אתם בטח מכירים את תחנת Mendelssohn-Bartholdy-Park בלב קרויצברג (Kreuzberg). התחנה והפארק הסמוך לה לא נמצאים שם במקרה. באזור הזה בדיוק עמד פעם הבית המפואר של משפחת מנדלסון, מרכז תרבותי תוסס שבו ביקרו גדולי הדור. היום זהו פארק ירוק ושקט שמזכיר לנו את התרומה העצומה של המשפחה הזו לעיר, ואיך מהשער הצר של הבהמות יצאה הבשורה המוזיקלית הגדולה ביותר של ברלין.

בואו לגלות את העקבות היהודיים של ברלין 🕵️‍♂️🕍

הסיפור של משפחת מנדלסון הוא רק קצה הקרחון של ההיסטוריה היהודית המרתקת בעיר הזו. אני מזמין אתכם להצטרף אליי לסיור בעקבות יהדות ברלין – מסע שבו נלך בין הסמטאות שבהן משה מנדלסון התהלך, נראה איפה עמד שער רוזנטאלר ונבין איך הקהילה המפוארת הזו בנתה את ברלין והשפיעה על העולם כולו.

לפרטים והרשמה לסיור בעקבות יהדות ברלין – לחצו כאן

---

אהבתם את הפוסט? לעוד תמונות, סטוריז והמלצות בזמן אמת מהרחובות של ברלין, אתם מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם!