היום, ה -27 בדצמבר, אנחנו לא רק חוגגים יום הולדת, אלא מציינים את סיפור חייה של אישה שהפכה לסמל בינלאומי לזוהר, לחתרנות ולאומץ פוליטי יוצא דופן – מרלן דיטריך. היא עזבה את ברלין הליברלית של שנות ה- 20 , סירבה להצעות נאציות והפכה לגיבורה אמריקאית, אך לבסוף, בצוואתה, חזרה לנוח בעיר הולדתה. זהו מסע בעקבות הגלאם, הפוליטיקה והאהבות הפתוחות של הדיווה הכי מדוברת שיצאה מברלין. ילדות בורגנית והולדתה של הפאם פאטאל הסיפור מתחיל בשונברג. מרלן דיטריך נולדה בשם מריה מגדלנה דיטריך  ב -27 בד

במרכז ברלין, בתוך נהר השפרה, שוכן אחד מאתרי המורשת המרתקים בעולם - אי המוזיאונים ( Museumsinsel ) . זהו ריכוז בלתי נתפס של אוצרות, שהוכרז כאתר מורשת עולמית. בפוסט הזה אקח אתכם למסע אל האי ואספר לכם על החזון המלכותי שהקים אותו, על חמשת המוזיאונים המפוארים שבו, ואיך הכי חכם לבקר בו. חזון של מלך: הסיפור שמאחורי אי המוזיאונים למה הוא אי? האי הוא תוצר של איתני הטבע והיסטוריה יחד. זהו למעשה האי הצפוני בנהר השפרה, שבו הוקם במקור מרכז העיר של ברלין. האזור הפך במאה ה -19 לשטח ביצתי ש

יש מקומות בברלין שמרגישים כאילו עברתם דרך שער סודי בזמן. מצודת שפנדאו (Zitadelle Spandau) היא בדיוק מקום כזה. עבורי, זהו אחד היעדים שתמיד כיף לחזור אליהם. מעבר להיותה מבצר רנסאנסי מרשים מוקף מים (השמור ביותר בצפון אירופה!), ומעבר להיותה המקום העתיק ביותר באזור ברלין - בתוך החומות העבות מסתתרים סיפורים שישנו את כל מה שחשבתם על העיר הזו. בפוסט הזה אקח אתכם למסע משולש: אל בית קברות לפסלים שנעלמו, אל תגלית ארכיאולוגית מפתיעה שחושפת שורשים יהודיים עמוקים, ואל חגיגות ימי הביניים ש

דמיינו שאתם הולכים ברחוב שקט בברלין, ופתאום נתקלים בשלד של כנסייה קלאסית ועתיקה. אבל במקום דממה של חורבה, אתם שומעים צלילי מוזיקה בוקעים מבפנים, או רואים מיצג אמנות מודרני מציץ דרך קשתות החלונות הריקים. זהו הקסם של כנסיית סנט אליזבת במיטה, מקום שמספר את כל הסיפור הברלינאי - הרס, לידה מחדש, והיכולת המופלאה להפוך צלקת לבמה. יצירת מופת, צלקת של מלחמה: סיפורה של כנסיית סנט אליזבת כדי להבין את המקום, צריך לחזור אחורה לשנות ה- 30 של המאה ה- 19 . הכנסייה הזו היא יצירת מופת של לא אח

באמצע רחוב סואן בשונברג, ניצבת מפלצת בטון אפורה מתקופת מלחמת העולם השנייה. אבל הבניין הזה, המכונה בפי המקומיים "אומה בונקר" (הבונקר של סבתא), הוא אחד המקומות המרגשים בעיר. הוא מספר סיפור מדהים על קהילה של קשישים, על אמנות רחוב, ועל הקשר המפתיע לצלמת הגרפיטי האגדית מרתה קופר. בפוסט הזה נפענח את כל השכבות שלו. מקלטים בשמיים: סיפורם של הבונקרים העיליים בברלין כדי להבין את הבניין הזה, צריך לחזור אחורה בזמן לשנות ה- 40 . במסגרת תוכנית חירום של היטלר, נבנו ברחבי ברלין בונקרים עיליי

כולם מכירים את התאריך - 9 בנובמבר 1989 . רובנו מדמיינים את ההמונים החוגגים על החומה בשער ברנדנבורג, כפי שאספר בפוסט המלא שלי על סיפורה של חומת ברלין . אבל האם ידעתם שהרגע האמיתי, הראשון, שבו נפרצה חומת הברזל, התרחש במעבר גבול שקט בצפון העיר ? בפוסט הזה אקח אתכם למסע בזמן אל גשר בורנהולמר, כדי לחיות מחדש את הדרמה של אותו הלילה. הטעות ששינתה את ההיסטוריה: מסיבת העיתונאים של שבובסקי הסיפור שלנו מתחיל, כמו הרבה סיפורים גדולים, בטעות אנוש כמעט קומית. בערב ה- 9 בנובמבר 1989 , חב

כמעט לכל תייר ישראלי שמגיע לראשונה לברלין ועומד מול מקטע של החומה קופץ לראש הציטוט הידוע "ככה לא בונים חומה" וחושב לעצמו: 'זה הכל? זו בסך הכל חומת בטון לא גבוהה במיוחד. למה אנשים פשוט לא טיפסו מעליה?'. במבט ראשון היא אכן נראית פשוטה למעבר, אך חומת ברלין לא הייתה חומה אחת, היא הייתה מערכת מוות מתוחכמת. בפוסט הזה אקח אתכם לסיור בין המקומות השונים שבהם עדיין אפשר לראות את החומה היום, ונרכיב יחד את הסיפור האמיתי והמטלטל שלה. חומה? מערכת מוות: סיפור של ייאוש ותקווה כדי להבין למה

במרחק צעדים ספורים משער ברנדנבורג, מאנדרטת השואה ומשרידי החומה המספרים את עברה המטלטל של ברלין, קורה דבר מדהים – העיר בונה את העתיד שלה. רובע שלם, "אירופה-סיטי", קם על אדמת הפקר שפעם חצתה את העיר. לרגל פתיחת שבוע המדע בברלין (1 בנובמבר) , אני לוקח אתכם למסע ברובע החדשני הזה, ובלב הפועם שלו: מוזיאון הפוטוריום המרהיב. מ"רצועת מוות" לרובע על המים: החזון של "אירופה-סיטי" כדי להבין את האזור הזה, צריך לחזור אחורה בזמן. כל השטח העצום הזה, הממוקם מצפון לתחנת הרכבת המרכזית ( Hauptbahn

היום, ה- 30 באוקטובר, אנחנו חוגגים את יום הולדתה של אחת הנשים המרתקות בהיסטוריה של ברלין - סופיה שרלוטה מהנובר, מלכת פרוסיה הראשונה....

שנים שהבניין הזה ריתק אותי, עוד בימים שהיה "טאכלס" ובכל תהליך ההסבה שלו למתחם שהוא היום. תכננתי לכתוב עליו כבר מזמן והיו חסרות לי המילים המדויקות לתאר את מה שקורה שם בפנים, עד שבביקור האחרון שלי בתערוכה של הצלמת הלגה פאריס, הבחנתי בציטוט שלה שמספר את הסיפור של המקום כולו: "התמונות שלי תופסות רגע מתוך סיפור" (My images capture a moment within a story).  ברוכים הבאים ל- Fotografiska . "לדבר תכל'ס": עלייתה ונפילתה של אגדת טאכלס כדי להבין את המקום, צריך לחזור ל- 1990 . מיד אחרי נ

על קיר ענק בשכונת שונברג מתנוססות כבר שנים שתי מילים אייקוניות: "NO FUTURE" . זוהי אחת מיצירות אמנות הרחוב המפורסמות בעיר, ותחנה קבועה בסיורים שלי. המסר שלה נראה קודר, אבל האמת, כמו תמיד בברלין, מורכבת הרבה יותר. השבוע, היצירה הזו "קמה לתחייה" במקום מפתיע, והמסר שלה ממשיך להדהד חזק מתמיד. בפוסט הזה נצא למסע בעקבות המסר של שפרד פיירי. מ"OBEY" ל-"HOPE": האמן שהוציא את הגרפיטי מהסמטאות כדי להבין את החשיבות של שפרד פיירי, צריך לחזור אחורה בזמן. בסוף שנות ה- 80 ותחילת ה- 90 , אמ

במשך שנים נתקלתי בהם בשיטוטיי. דמות רוקדת בשחור-לבן, קפואה בתנועה, מודבקת על קיר מתקלף. לפעמים היא הייתה שלמה, ולעיתים קרובות יותר – רק...

באחד הסיורים שהדרכתי, בעודנו עומדים בחצר של האוס שוורצנברג, הבחנתי פתאום ביצירה חדשה על הקיר. משהו קטן, כמעט נסתר, שלא היה שם יום קודם....

בשיטוטים שלי בברלין, יש דמויות שאתה לומד לזהות והן הופכות לחלק מהנוף האישי שלך. במשך שנים פגשתי שוב ושוב שועלה מצוירת, מלאת אופי והבעה,...

יש שכונות בברלין שהן יפות ושקטות, כמעט פסטורליות. הרובע הבווארי ( Bayerisches Viertel ) ב שונברג הוא בדיוק כזה. במבט ראשון, תראו רחובות...

בברלין יש אמני רחוב מפורסמים, אבל יש כמה שהם תעלומה אמיתית. אחד מהם הוא SoSchoenImmerWieder , אמן אנונימי לחלוטין שאף אחד לא יודע מי הוא, אבל כולם מכירים את החתימה שלו: כלב קטן ושחור שצץ במקומות הכי לא צפויים. בפעם הראשונה שראיתי אותו, חייכתי. בפעם השנייה, הרגשתי שאני שותף לסוד. בפוסט הזה ננסה לפענח יחד את החידה. לא סתם כלב: הפילוסופיה של SoSchoenImmerWieder מאחורי השם הפיוטי הזה (שפירושו בגרמנית: "כל כך יפה, פעם אחר פעם") לא עומדת ביוגרפיה, אלא פילוסופיה. האמן בוחר לתקשר עם

כשאתם משוטטים ברחובות ברלין, יש סיכוי שתתקלו ביצירות אמנות רחוב שמרגישות אחרת. הצבעוניות שלהן חדה, מוכרת, כאילו נלקחה ישירות ממדפסת צבעונית. אם ראיתם משהו כזה, כנראה שגיליתם עבודה של CMYK dots , אמן שלקח את חוקי עולם הדפוס והפך אותם לשפה אמנותית ייחודית על קירות העיר. בפוסט הזה נצלול לעומק הסיפור שלו, נשמע מה יש לו להגיד, ונגלה איך גם אתם יכולים למצוא את היצירות שלו. מה זה CMYK? לפענח את הקוד של האמן השם CMYK dots הוא המפתח להבנת האמנות כולה. CMYK הם ארבעת צבעי היסוד של עול

אלו מכם שכבר חוו איתי הליכה ברחובות העיר יודעים שהקירות של ברלין מרתקים אותי. בין אם אלו קירות עם יצירות אמנות שמספרות סיפור, ובין אם אלו...

שדרת קסטניינאלה (Kastanienallee) היא אחת הפנינים של שכונת פרנצלאואר ברג. היא מלאה בבוטיקים עצמאיים, בתי קפה שכונתיים, גלריות קטנות...

אתם כבר יודעים שחומת ברלין ואני מחבבים אחד את השנייה. אבל יש מקום אחד שאליו אני חוזר שוב ושוב, לא בשביל האמנות הצבעונית, אלא כדי להבין...