"אין עתיד" - המסר של שפרד פיירי לברלינאים ולעולם ממשיך להדהד

shai doitsh
21 באוק׳
זמן קריאה 3 דקות

על קיר ענק בשכונת שונברג מתנוססות כבר שנים שתי מילים אייקוניות: "NO FUTURE". זוהי אחת מיצירות אמנות הרחוב המפורסמות בעיר, ותחנה קבועה בסיורים שלי. המסר שלה נראה קודר, אבל האמת, כמו תמיד בברלין, מורכבת הרבה יותר. השבוע, היצירה הזו "קמה לתחייה" במקום מפתיע, והמסר שלה ממשיך להדהד חזק מתמיד. בפוסט הזה נצא למסע בעקבות המסר של שפרד פיירי.

מ"OBEY" ל-"HOPE": האמן שהוציא את הגרפיטי מהסמטאות

כדי להבין את החשיבות של שפרד פיירי, צריך לחזור אחורה בזמן. בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90, אמנות רחוב נחשבה לוונדליזם, תרבות שוליים נחותה. בדיוק אז, סטודנט צעיר לאמנות בשם שפרד פיירי התחיל להדביק ברחובות מדבקות עם פניו של המתאבק אנדרה הענק והכיתוב "Andre the Giant Has a Posse". הקמפיין, שהתפתח למותג האייקוני "OBEY", היה ניסוי חברתי גאוני. הוא לא ניסה למכור כלום, אלא פשוט להשתמש במרחב הציבורי כדי לגרום לאנשים לעצור, לשאול שאלות, ולהיות מודעים לסביבה שלהם.

עם השנים, הסגנון הייחודי שלו, ששואב השראה מפוסטרים של תעמולה סובייטית, פופ-ארט וקונסטרוקטיביזם, החל לחדור לגלריות ולתודעה הציבורית. הוא הפך מאמן מדבקות אנונימי לאחד הקולות הבולטים של דורו.

אבל הרגע ששינה הכל הגיע ב-2008. פוסטר "HOPE" שיצר עבור קמפיין הבחירות של ברק אובמה הפך בן לילה לסמל עולמי של תקווה ושינוי. זו הייתה הפעם הראשונה שיצירת אמנות שמקורה ברחוב הפכה לחלק כל כך מרכזי ומשפיע בפוליטיקה האמריקאית. זה סימן את הניצחון הגדול ביותר של אמנות הרחוב – הפיכתה מכלי מחאה שולי לכוח תרבותי ופוליטי שמסוגל לשנות את המציאות.

"עשו אמנות, לא מלחמה": הסיפור שמאחורי ציור הקיר בברלין

היצירה המרשימה שלו כאן בברלין נמצאת ברחוב Frobenstraße בשונברג. שמה הרשמי הוא "Make Art, Not War", אבל רוב האנשים מכירים אותה בזכות שתי המילים הענקיות שבראשה: "NO FUTURE". הניגוד הזה הוא כל הסיפור. בעוד הכותרת השלילית, בהשראת הפאנק, תופסת את העין, המסר של פיירי הוא בדיוק הפוך.

כשמתקרבים, רואים שהדמות ביצירה אוחזת בעיתון שכותרתו "MANIFEST an open mind" (הפגינו דעה פתוחה). בתחתית הציור מופיעה רשימה של דברים שהאמן מאחל להם "אין עתיד": APATHIE (אפתיה!), IGNORANZ (בורות!), RASSISMUS (גזענות!). זוהי קריאה לפעולה נגד העתיד האפל שיובילו אותנו אליו אדישות וגזענות, ובעד עתיד של יצירתיות ופתיחות מחשבתית.

רוצים לראות את המקור? בואו לסיור!

ציור הקיר "Make Art, Not War" הוא אחת התחנות המרכזיות והחשובות בסיור הגרפיטי ואוכל הרחוב שלי. בסיור, אנחנו לא רק רואים את היצירה, אלא מבינים את ההקשר שלה לשכונה, להיסטוריה ולסצנת אמנות הרחוב התוססת של ברלין.

לפרטים מלאים על סיור הגרפיטי ואוכל רחוב

הדמות מהקיר קמה לתחייה: התערוכה החדשה ב-Fotografiska

ההזדמנות לצלול לעולמו של שפרד פיירי מגיעה במקום שהוא סיפור בפני עצמו. מוזיאון הצילום החדש, Fotografiska Berlin, נפתח בתוך מה שהיה פעם חלק מסקוואט האמנים האגדי "טאכלס" (Tacheles) - סמל תרבות הנגד של שנות ה-90. המקום עצמו הוא דוגמה לגלגול המדהים של העיר, ואחרי הביקור בתערוכה אני ממליץ לעצור ב-Bakery at Fotografiska או ב-Fotografiska CAFÉ BAR המצוינים שלהם.

בתוך המקום המיוחד הזה, נפתחה תערוכה רטרוספקטיבית ענקית שמכסה 35 שנות קריירה של פיירי. זו הזדמנות נדירה לראות את כל היצירות האייקוניות שלו במקום אחד, והיא פתוחה עד מרץ 2026, כך שיש לכם המון זמן לבקר.

אבל הדבר שהיה הכי מפתיע ומרגש עבורי היה לגלות את החיבור הישיר ליצירה מהסיור. באחד החדרים בתערוכה, הדמות מהקיר קמה לתחייה: שפרד פיירי יצר מיצג פיסולי המורכב משתי פרוטומות (פסלי חזה). שתי הדמויות חצויות, חצי פנים אנושיות וחצי שלד, כשהאחת עשויה חומר לבן והשנייה בגוון עץ חום. שתיהן אוחזות בעיתון הזהה לזה שבציור הקיר, עם הכותרת 'MANIFEST'. המסר מקבל חיזוק נוסף על בסיסי הפסלים, שם חרוט אותו טקסט בדיוק מתחתית ציור הקיר: 'NO Future FOR APATHY! IGNORANCE! SEXISM! XENOPHOBIA! RACISM'. היה מרגש לראות ולחוש את היצירה מהקיר פתאום במרחב, מקבלת חיים חדשים, תלת-ממדיים, וממשיכה להעביר את המסר.

בשבילי, המסע הזה - מהקיר החשוף והמתקלף בשונברג אל החלל המעוצב בלב מוזיאון טאכלס ההיסטורי - הוא התמצית של האמנות בברלין. הוא מוכיח איך מסר חזק לא מת, הוא פשוט משנה צורה. היצירה של שפרד פיירי, שהתחילה כקריאת מחאה ברחוב, ממשיכה להדהד, חזקה מתמיד, ומזכירה לכולנו שלעולם לא יהיה עתיד לאדישות ולגזענות. זו הוכחה שאמנות רחוב היא לא רק קישוט, אלא שיחה מתמשכת שהעיר מנהלת איתנו.

המקומות: