פתקים ורודים של תמיכה: גלו את אמנית הרחוב המרגשת בחצר הסודית בברלין

באחד הסיורים שהדרכתי, בעודנו עומדים בחצר של האוס שוורצנברג, הבחנתי פתאום ביצירה חדשה על הקיר. משהו קטן, כמעט נסתר, שלא היה שם יום קודם. זה היה פתק ורוד זעיר שהודבק על צינור חלוד. התקרבתי וקראתי מסר קצר של תמיכה. הוקסמתי. המשכתי עם הקבוצה, וכמה מטרים משם, העין שלי קלטה עוד אחד, ועוד אחד... כל אחד מהם במקום מפתיע אחר, כמו שביל של פירורי לחם ורודים. לא יכולתי לחכות, ומיד אחרי הסיור חיפשתי מי עומד מאחורי המחווה המקסימה הזו. בפוסט הזה, אני רוצה להכיר לכם את מרתה, ואת המסע הקטן והמרגש שהיא מזמינה את כולנו אליו.

פתק קטן, מסר גדול: הסיפור מאחורי Supportive Pinky Notes

מאחורי הפתקים עומדת מרתה, אמנית פולנייה שחיה בברלין, שהתחילה את הפרויקט בתקופה הכי חשוכה ומבודדת של מגפת הקורונה. כמו רבים מאיתנו, היא הרגישה בודדה, והייתה חסרה לה האינטראקציה האנושית הפשוטה. מתוך המקום הזה, נולד רעיון פשוט וגאוני: להפיץ ברחובות העיר מסרים קטנים של חיוביות, תקווה וחיבור אנושי, בדיוק כשהיינו צריכים את זה יותר מכל. בראיון מקסים איתה, היא מסבירה את המוטיבציה שלה במילים פשוטות שנגעו לי בלב:

"רציתי לתת לאנשים חיבוק קטן... תזכורת קטנה שאתם לא לבד, שמישהו חושב עליכם, ושהכל יהיה בסדר."

היצירות שלה הן פתקים קטנים, ורודים, כתובים בכתב יד, והקסם שלהן הוא בפשטות ובכנות. תמצאו שם מסרים כמו "את/ה מספיק/ה", "זה בסדר לא להיות בסדר", "תנשום/י עמוק" או סתם שאלות מעוררות מחשבה כמו "מה הדבר הכי טוב שקרה לך היום?". היא מדביקה אותם במקומות אינטימיים ולא צפויים, כדי שהגילוי שלהם ירגיש כמו מתנה אישית, רגע קטן של חסד בתוך היום-יום. (תוכלו לצפות בראיון המלא איתה כאן).

קפסולת זמן בלב העיר: הכניסה להאוס שוורצנברג

כשאתם הולכים ברחוב רוזנטלר (Rosenthaler Straße), אתם מוקפים בחנויות מותגים ובתי קפה אופנתיים. אבל בין כל הקידמה, ישנה כניסה צרה אחת, כמעט נסתרת. הכניסה הזו היא מסע בזמן. ברוכים הבאים לחצר של האוס שוורצנברג (Haus Schwarzenberg). המקום הזה הוא אי של שפיות אלטרנטיבית ש"קפא בזמן". זהו מתחם תרבות עצמאי שהצליח לשרוד את גלי הג'נטריפיקציה. בפנים תמצאו את מרכז אנה פרנק, את המוזיאון של אוטו ויידט, בר מיתולוגי, בית קולנוע וסדנאות אמנים. אבל חשוב מכל, זוהי אחת החצרות האחרונות במרכז ברלין שבה הקירות פתוחים לכולם.

הרמוניה של סיפורים: עוד קולות שתשמעו בחצר

החצר הקטנה הזו היא גלריה פתוחה שמספרת סיפורים רבים בו זמנית. בזמן שאתם במסע החיפוש אחר הפתקים של מרתה, תגלו דיאלוג מרתק בין אמנים, תקופות ורעיונות.

אנה פרנק ואוטו ויידט: זיכרון וגבורה

אי אפשר לפספס את ציור הקיר הענק של אנה פרנק שיצר האמן ג'ימי סי, ואת המוזיאון המטלטל של אטו ויידט, חסיד אומות העולם שהציל כאן עובדים יהודים עיוורים וחרשים. שני הסיפורים האלה הם הלב ההיסטורי של המקום.

הקשר הישראלי: הפצע והאיחוי של דדה וניצן

וכאן נכנס הקשר הישראלי המרגש. חפשו היטב על הקירות ותגלו את העבודות של הצמד הישראלי המוכשר, דדה וניצן. דדה ידוע בסדרת ה"פלסטרים" שלו. הוא מאתר "פצעים" אורבניים - סדקים, חורים, קירות מתקלפים - ומדביק עליהם פלסטר ענק. הפעולה הזו היא סמלית, היא מדברת על ריפוי, על איחוי, על הצורך האנושי לתקן את מה שנשבר. הנוכחות של הפלסטרים שלו כאן, במקום שטומן בחובו כל כך הרבה זיכרון וכאב, היא אמירה מצמררת ומלאת תקווה.

לצידו פועלת ניצן מינץ, משוררת ואמנית שיוצרת "שירת רחוב". אני חייב להודות שיש לי חיבה מיוחדת ליצירות שלה, מכיוון שאני עוקב אחריהן כבר שנים בכל ביקור שלי בתל אביב. היא כותבת שירים קצרים, חשופים ואישיים על אהבה וחיפוש עצמי, ומדביקה אותם על קירות העיר. לעיתים קרובות, עבודותיהם משולבות: דמות אנושית שדדה מצייר, ולידה שיר של ניצן שנותן לה קול פנימי. השילוב הזה יוצר אמנות רחוב רגישה, פגיעה וכנה, שמציעה רגע של שקט והזדהות בתוך כל הרעש.

חברים מוכרים: בזמן שאתם מחפשים אמנות, שמרו על עיניים פקוחות. החצר הזו היא מוקד עלייה לרגל לאמנים רבים, ולא נדיר למצוא כאן את הכלב המדבר של SoSchoenImmerWieder או יצירה ייחודית של CMYK dots.

רוצים לחוות את החצר לעומק? הצטרפו לסיור!

החצר הזו כל כך עשירה בסיפורים, עד שהיא מהווה נקודת מפתח בשניים מהסיורים שלי: בסיור הגרפיטי ואוכל הרחוב, אנחנו מפענחים יחד את שכבות האמנות, ובסיור היהודי, אנחנו צוללים לעומק הסיפורים המטלטלים של אנה פרנק ואוטו ויידט.

לעמוד הסיורים שלי

המקום: חצר האוס שוורצנברג (Haus Schwarzenberg) כתובת: Rosenthaler Str. 39, 10178 Berlin

---

אהבתם את הפוסט? לעוד תמונות, סטוריז והמלצות בזמן אמת מהרחובות של ברלין, אתם מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם!