ב 3 באוקטובר 1990 נרשם אירוע היסטורי, סמלי ויוצא דופן בשמי אירופה. מטוס נוסעים עשה את דרכו אל שדה התעופה שונפלד, והפך לטיסה המסחרית האחרונה בהחלט שנחתה במזרח ברלין אי פעם. על סיפונו של אותו מטוס ישבו חברי להקת U2 בברלין, שהגיעו אל העיר בדיוק בלילה שבו גרמניה התאחדה מחדש והגבולות המדיניים נמחקו לנצח. חברי הלהקה, שהיו באותם ימים בשיא תהילתם העולמית, ציפו לנחות אל תוך מסיבת רחוב ענקית ואופורית, חגיגה של חופש, שחרור וציון דרך ענק בתוך היסטוריה של ברלין ושל אירופה כולה. אולם המציא

בפוסט הקודם שלנו, חזרנו אל שנת 1976 וגילינו איך דייוויד בואי הגיע לברלין המערבית כ"רוח רפאים" המנותקת מן המציאות. הוא היה שלד מהלך ששקל בקושי 40 קילוגרמים, ונמלט מהרעל והפרנויות של לוס אנג'לס. סיפרנו איך העיר החצויה והאפורה אימצה אותו אליה, העניקה לו את המקלט המושלם באנונימיות של דירת השותפים בכתובת Hauptstraße 155 בשונברג, והצילה את חייו ואת האמנות שלו. אך אם בשנות השבעים ברלין הייתה זו שהצילה את בואי, הרי שבליל ה-6 ביוני 1987, הדוכס הלבן חזר אליה כדי להחזיר לה חוב היסטורי.

כולם מכירים את התאריך - 9 בנובמבר 1989 . רובנו מדמיינים את ההמונים החוגגים על החומה בשער ברנדנבורג, כפי שאספר בפוסט המלא שלי על סיפורה של חומת ברלין . אבל האם ידעתם שהרגע האמיתי, הראשון, שבו נפרצה חומת הברזל, התרחש במעבר גבול שקט בצפון העיר ? בפוסט הזה אקח אתכם למסע בזמן אל גשר בורנהולמר, כדי לחיות מחדש את הדרמה של אותו הלילה. הטעות ששינתה את ההיסטוריה: מסיבת העיתונאים של שבובסקי הסיפור שלנו מתחיל, כמו הרבה סיפורים גדולים, בטעות אנוש כמעט קומית. בערב ה- 9 בנובמבר 1989 , חב