תמיד האמנתי שהדרך הכי טובה להבין עיר היא דרך הרגליים. לא בנסיעה באוטובוס תיירים, אלא בשיטוט איטי ברחובות, כשמרימים את העיניים ומקשיבים לקירות. אמנות הרחוב מספרת את הסיפור האמיתי של העיר ושל אנשיה - את המאבקים, החלומות והיצירתיות שלה. זה מה שאני מאמין בו, וזו החוויה שאני מעביר בסיורים שלי. ומה משלים את החוויה הזו? מה הדבר השני שהרחוב מציע, שמספר סיפור לא פחות מרתק? כמובן, אוכל הרחוב. במהלך מסעותיי הרבים ברחובות העיר, אני אוהב לגלות את הטעמים המיוחדים שלה, להכיר אותה ואת הסיפור

אחד הדברים שהכי מתגעגעים אליהם כשגרים בחו"ל, או אפילו כשסתם קופצים לביקור קצר, זה האוכל של הבית. הגעגוע הזה לחומוס אמיתי, לסלטים טריים ולאווירה של שישי בצהריים הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה הישראלית בברלין. בשנתיים האחרונות, המציאות המורכבת בישראל והמתיחות הגאופוליטית נתנו את אותותיהן גם כאן. אם בעבר נדמה היה שהמטבח הישראלי בברלין נמצא במסלול של התפתחות מואצת ובלתי פוסקת, הרי שהתקופה האחרונה הובילה להאטה מסוימת ולשינויים משמעותיים. מסעדות מוכרות נסגרו (כמו " Layla " של מאיר אדוני

ב-31 באוגוסט 2025 , אחת המסעדות הישראליות האהובות עליי והמדוברות ביותר בברלין, 'לילה' של השף מאיר אדוני, סגרה את שעריה. עבור רבים, זו...

ממש ליד תחנת הרכבת של פארק קלייסט, מסתתרת מסעדה קוריאנית קטנה ומצוינת שמזמינה אתכם להיכנס פנימה. באחד מטיולי הערב שלי ברחובות השכונה,...