ההיסטוריה המרתקת של ברלין

במיוחד בחורף, כשהימים קצרים וקרים, לפעמים כל מה שמתחשק זה למצוא מקום חם ומעניין שיספר לנו סיפור. בפוסט הזה אני רוצה לקחת אתכם לאחד המוזיאונים האהובים עליי, כזה שאני אוהב לחזור אליו שוב ושוב. הוא שוכן בבניין שנראה כאילו נלקח מאגדה עתיקה, ומספר את כל הסיפור של ברלין, מרגע היווסדה ועד היום. לא עוד מוזיאון היסטוריה משעמם המוזיאון המרקישי ( Märkisches Museum ) הוא המוזיאון הראשי של העיר ברלין. כבר מבחוץ תבינו שהוא מיוחד – הבניין עצמו נבנה בתחילת המאה ה- 20 כקולאז' של סגנונות אדרי

אם כבר הספקתם לקרוא פוסטים קודמים שלי, הבנתם שבברלין כמעט לכל בניין, דוכן אוכל רחוב או יצירה על הקיר סיפור מיוחד, המספרים יחד את סיפורה של העיר שלי. מלבדם, משלימים את התמונה המלאה שמות הרחובות, אשר מזכירים לנו דמויות חשובות בהיסטוריה, אירועים מיוחדים ואנשים ומקומות שהעיר חפצה ביקרם. בחודש דצמבר האחרון עלתה לכותרות יוזמה מרגשת של ראש עיריית ברלין, קאי וגנר, אשר הציע לשנות את שמו של חלק מרחוב ה- Dorotheenstraße , שנמצא ממש בלב רובע הממשל, ל"רחוב יד ושם" ( Yad-Vashem-Straße ).

אם עברתם אי פעם בשדרת ה -17 ביוני, ודאי שמתם לב לשער הניאו-בארוקי המפואר הזה. הוא נראה כמו שער ברנדנבורג, אבל מפוצל לשניים וניצב על גשר. הוא לא סתם יפה - הוא עומד שם כעדות אילמת לדרמה פוליטית, לקרב של גאווה עירונית ולסיפור על מלכה אחת שברחה מברלין. תמיד סקרן אותי איך ייתכן שער כניסה מפוצל? התשובה נמצאת בסיפור האמיתי שלו, סיפור של גבולות שנמחקו. המלכה שברחה מברלין: כך נולדה שרלוטנבורג כדי להבין את השער, אנחנו צריכים לחזור אחורה, אל סוף המאה ה -17 . ברלין הייתה אז עיר בירה ק

היום, ה -27 בדצמבר, אנחנו לא רק חוגגים יום הולדת, אלא מציינים את סיפור חייה של אישה שהפכה לסמל בינלאומי לזוהר, לחתרנות ולאומץ פוליטי יוצא דופן – מרלן דיטריך. היא עזבה את ברלין הליברלית של שנות ה- 20 , סירבה להצעות נאציות והפכה לגיבורה אמריקאית, אך לבסוף, בצוואתה, חזרה לנוח בעיר הולדתה. זהו מסע בעקבות הגלאם, הפוליטיקה והאהבות הפתוחות של הדיווה הכי מדוברת שיצאה מברלין. ילדות בורגנית והולדתה של הפאם פאטאל הסיפור מתחיל בשונברג. מרלן דיטריך נולדה בשם מריה מגדלנה דיטריך  ב -27 בד

במרכז ברלין, בתוך נהר השפרה, שוכן אחד מאתרי המורשת המרתקים בעולם - אי המוזיאונים ( Museumsinsel ) . זהו ריכוז בלתי נתפס של אוצרות, שהוכרז כאתר מורשת עולמית. בפוסט הזה אקח אתכם למסע אל האי ואספר לכם על החזון המלכותי שהקים אותו, על חמשת המוזיאונים המפוארים שבו, ואיך הכי חכם לבקר בו. חזון של מלך: הסיפור שמאחורי אי המוזיאונים למה הוא אי? האי הוא תוצר של איתני הטבע והיסטוריה יחד. זהו למעשה האי הצפוני בנהר השפרה, שבו הוקם במקור מרכז העיר של ברלין. האזור הפך במאה ה -19 לשטח ביצתי ש

מה הקשר בין אופה פרוסי שהפך לטבח צבאי, לבין נס חנוכה, נשיא אמריקאי ואחת מהבדיחות הכי מפורסמות של המלחמה הקרה? הסיפורים והמיתוסים שזורים כולם בכדור בצק פשוט וזהוב - ה בֶּרְלִינֶר . בברלין, לסופגנייה המטוגנת הזו יש סיפור חיים מרתק שנוגע בהיסטוריה, בתרבות, בבלבול לשוני ובזהות הלאומית. זהו המדריך המלא לנפש הגרמנית המטוגנת בשמן עמוק. מ'כדור תותח' ל'פפנקוכן': סיפור לידתו של מאפה המלך סיפור לידתו של ה בֶּרְלִינֶר , כפי שמספרת האגדה הפרוסית, מתחיל בלהט של פטריוטיות צבאית בשנת 1756.

יש מקומות בברלין שמרגישים כאילו עברתם דרך שער סודי בזמן. מצודת שפנדאו (Zitadelle Spandau) היא בדיוק מקום כזה. עבורי, זהו אחד היעדים שתמיד כיף לחזור אליהם. מעבר להיותה מבצר רנסאנסי מרשים מוקף מים (השמור ביותר בצפון אירופה!), ומעבר להיותה המקום העתיק ביותר באזור ברלין - בתוך החומות העבות מסתתרים סיפורים שישנו את כל מה שחשבתם על העיר הזו. בפוסט הזה אקח אתכם למסע משולש: אל בית קברות לפסלים שנעלמו, אל תגלית ארכיאולוגית מפתיעה שחושפת שורשים יהודיים עמוקים, ואל חגיגות ימי הביניים ש

בלב קרחת יער מדהימה ביער גרונוולד, בין שמיים לארץ, מחכות לכם שתי נקודות מושלמות ליום שמשי בברלין. בפוסט הזה ניקח אתכם למסע אל ההר המסתורי ששימש כבסיס ריגול אמריקאי, נרד אל האגם הצלול שלמרגלותיו, ונגלה איך השטן בכבודו ובעצמו סידר לנו את אחד מימי הכיף המיוחדים בעיר. טויפלסברג: מהר של הריסות לבסיס ריגול וגלריית גרפיטי הנקודה הראשונה שלנו היא טויפלסברג (Teufelsberg), "הר השטן". אבל לפני הכל, חשוב לדעת שההר הזה בכלל לא טבעי. זוהי גבעה מלאכותית לחלוטין שנוצרה כולה מהריסות העיר החר

יש בניינים בברלין שגורמים לך להרגיש קטן. כשעמדתי אתמול בכניסה ל המבורגר באנהוף   (Hamburger Bahnhof) , שוב היכתה בי אותה תחושה: העוצמה של ההיסטוריה מול השקט של ההווה. תחשבו על זה רגע - המקום הזה, שפעם רעד משריקות קיטור ורעש של גלגלי פלדה, הוא היום אחד המקומות השקטים והמהפנטים בעיר. בביקור הזה, בתוך אולם התערוכות העצום, הבנתי שהבניין הזה הוא לא רק "מוזיאון", הוא סיפור הישרדות ברלינאי קלאסי. בפוסט הזה אני לוקח אתכם למסע בין קטרים היסטוריים לאמנות עכשווית בועטת, וממליץ על תערוכ

דמיינו שאתם הולכים ברחוב שקט בברלין, ופתאום נתקלים בשלד של כנסייה קלאסית ועתיקה. אבל במקום דממה של חורבה, אתם שומעים צלילי מוזיקה בוקעים מבפנים, או רואים מיצג אמנות מודרני מציץ דרך קשתות החלונות הריקים. זהו הקסם של כנסיית סנט אליזבת במיטה, מקום שמספר את כל הסיפור הברלינאי - הרס, לידה מחדש, והיכולת המופלאה להפוך צלקת לבמה. יצירת מופת, צלקת של מלחמה: סיפורה של כנסיית סנט אליזבת כדי להבין את המקום, צריך לחזור אחורה לשנות ה- 30 של המאה ה- 19 . הכנסייה הזו היא יצירת מופת של לא אח

באמצע רחוב סואן בשונברג, ניצבת מפלצת בטון אפורה מתקופת מלחמת העולם השנייה. אבל הבניין הזה, המכונה בפי המקומיים "אומה בונקר" (הבונקר של סבתא), הוא אחד המקומות המרגשים בעיר. הוא מספר סיפור מדהים על קהילה של קשישים, על אמנות רחוב, ועל הקשר המפתיע לצלמת הגרפיטי האגדית מרתה קופר. בפוסט הזה נפענח את כל השכבות שלו. מקלטים בשמיים: סיפורם של הבונקרים העיליים בברלין כדי להבין את הבניין הזה, צריך לחזור אחורה בזמן לשנות ה- 40 . במסגרת תוכנית חירום של היטלר, נבנו ברחבי ברלין בונקרים עיליי

תמיד יש משהו חדש לגלות בברלין, לפעמים הוא נמצא ממש מתחת לאף שלנו, או במקרה הזה – מתחת לרגליים. בפוסט הזה אספר לכם על פיסת היסטוריה ואמנות חמודה ומפתיעה שמסתתרת על מדרכה ברחוב ראשי, על איך גיליתי אותה במקרה ליד שפאטי (Späti), ועל הסיפור המדהים של הארנבים שחיו פעם בחופשיות ב"רצועת המוות" של חומת ברלין. איך גיליתי את הארנבים של ברלין? עברתי ברחוב הזה כל כך הרבה פעמים ואף פעם לא שמתי לב אליהם, עד שבוקר אחד, ביציאה משפאטי עם קפה ביד, המבט שלי נתקל פתאום בארנב ממתכת על המדרכה. ואז

כולם מכירים את התאריך - 9 בנובמבר 1989 . רובנו מדמיינים את ההמונים החוגגים על החומה בשער ברנדנבורג, כפי שאספר בפוסט המלא שלי על סיפורה של חומת ברלין . אבל האם ידעתם שהרגע האמיתי, הראשון, שבו נפרצה חומת הברזל, התרחש במעבר גבול שקט בצפון העיר ? בפוסט הזה אקח אתכם למסע בזמן אל גשר בורנהולמר, כדי לחיות מחדש את הדרמה של אותו הלילה. הטעות ששינתה את ההיסטוריה: מסיבת העיתונאים של שבובסקי הסיפור שלנו מתחיל, כמו הרבה סיפורים גדולים, בטעות אנוש כמעט קומית. בערב ה- 9 בנובמבר 1989 , חב

כשאתם מזמינים בירה בביר-גארדן ברלינאי, אתם לא רק מקבלים משקה. אתם טועמים את הסוף של סיפור ארוך ומרתק, שהתחיל במים מזוהמים בימי הביניים, המשיך במלחמה של מלך נערץ בקפה, והגיע לשיאו עם משקה שנפוליאון כינה "השמפניה של הצפון". בפוסט הזה נצא למסע בזמן בעקבות ההיסטוריה המרתקת של הבירה בברלין. אם תרצו לדעת איפה לטעום את הבירות האלה היום, תוכלו למצוא את כל ההמלצות ב מדריך המלא שלי לגני הבירה והמבשלות של ברלין . ימי הביניים: הבירה שהצילה את העיר הסיפור של ברלין והבירה מתחיל לפני מאות ש

כולם מכירים את מאוורפארק בימי ראשון - שוק הפשפשים, הקריוקי, ההמולה, הדשא העמוס באנשים. אבל מה קורה כשחוצים את הגשר בקצה הצפוני של הפארק, ממש מעל מה שהייתה פעם רצועת המוות של חומת ברלין? רוב התיירים עוצרים שם, אבל שם בדיוק מתחיל הקסם האמיתי. בפוסט הזה אקח אתכם למסע רגלי בשכונת Gleimviertel הנסתרת, שכונה של גיבורים בלתי צפויים ופינות חמד שמחכות שתגלו אותן. ברוכים הבאים ל-Gleimviertel: הקיז (Kiez) של מקס שמלינג לפני שנצלול פנימה, חשוב להבין מושג ברלינאי חשוב: קיז (Kiez) . זוהי

יש בברלין איים, אבל לא מהסוג שאתם מדמיינים. לא מוקפים במים, אלא בפסי רכבת; לא מלאים בחופים, אלא בהיסטוריה. בפוסט הזה אני לוקח אתכם למסע ב"אי האדום" ( Rote Insel ) ב שונברג - שכונה קטנה ומבודדת עם סיפור גדול על התנגדות, קהילה, כוכבת קולנוע אחת, וטעמים מפתיעים. למה "אי" ולמה "אדום"? סיפורה של שכונת המהפכנים כשתסתכלו על מפת ברלין, תראו איך האזור הזה תחום ותחום משלושה כיוונים על ידי פסי רכבת, היוצרים תחושה של אי גיאוגרפי מבודד בתוך היבשה העירונית. אבל השם "אדום" הוא החלק המרתק

כמעט לכל תייר ישראלי שמגיע לראשונה לברלין ועומד מול מקטע של החומה קופץ לראש הציטוט הידוע "ככה לא בונים חומה" וחושב לעצמו: 'זה הכל? זו בסך הכל חומת בטון לא גבוהה במיוחד. למה אנשים פשוט לא טיפסו מעליה?'. במבט ראשון היא אכן נראית פשוטה למעבר, אך חומת ברלין לא הייתה חומה אחת, היא הייתה מערכת מוות מתוחכמת. בפוסט הזה אקח אתכם לסיור בין המקומות השונים שבהם עדיין אפשר לראות את החומה היום, ונרכיב יחד את הסיפור האמיתי והמטלטל שלה. חומה? מערכת מוות: סיפור של ייאוש ותקווה כדי להבין למה

במרחק צעדים ספורים משער ברנדנבורג, מאנדרטת השואה ומשרידי החומה המספרים את עברה המטלטל של ברלין, קורה דבר מדהים – העיר בונה את העתיד שלה. רובע שלם, "אירופה-סיטי", קם על אדמת הפקר שפעם חצתה את העיר. לרגל פתיחת שבוע המדע בברלין (1 בנובמבר) , אני לוקח אתכם למסע ברובע החדשני הזה, ובלב הפועם שלו: מוזיאון הפוטוריום המרהיב. מ"רצועת מוות" לרובע על המים: החזון של "אירופה-סיטי" כדי להבין את האזור הזה, צריך לחזור אחורה בזמן. כל השטח העצום הזה, הממוקם מצפון לתחנת הרכבת המרכזית ( Hauptbahn

היום, ה- 30 באוקטובר, אנחנו חוגגים את יום הולדתה של אחת הנשים המרתקות בהיסטוריה של ברלין - סופיה שרלוטה מהנובר, מלכת פרוסיה הראשונה....

תשכחו מכל מה שידעתם על חגיגות השנה החדשה. סילבסטר בברלין הוא לא סתם מסיבה, הוא מצב תודעתי. זהו לילה של כאוס מוחלט, פיצוצים וזיקוקים שנורים לכל עבר, רחובות אפופי עשן ואווירה שיכולה להרגיש כמו אזור מלחמה. העצה הראשונה שלי כמקומי היא לעיתים קרובות: הישארו בבית. אבל אם אתם חייבים לצאת, או סתם רוצים להבין מה הסיפור של הלילה המשוגע הזה, המדריך הזה הוא בשבילכם. אזור מלחמה או חגיגה? הפנים הכפולות של הסילבסטר הברלינאי ברוב ערי העולם, מופעי הזיקוקים הם אירוע רשמי ומאורגן. בברלין, כל א