האמא של ברלין: מסע בעקבות קתה קולוויץ - מהכיכר ועד הארמון

בינואר הברלינאי, כשהעיר עוטה את האפרוריות שכל כך אפיינה את עבודותיה, זהו הזמן המושלם להיזכר בקתה קולוויץ (Käthe Kollwitz). יש דמויות שהן כל כך חלק מהדנ"א של עיר, שאי אפשר לדמיין את הרחובות בלעדיהן. עבורי, קתה היא לא רק אמנית, היא המצפון והלב הפועם של ברלין. היא האישה שנתנה פנים לכאב, לאובדן ולחמלה, והסיפור שלה שזור בין הסמטאות היפות של רובע פרנצלאואר ברג לבין אולמות התצוגה המפוארים של שרלוטנבורג. ינואר הברלינאי, על האפרוריות והשקט שבו, הוא הזמן המושלם להכיר את האישה שהפכה לסמל האנושיות של העיר הזו.

למה קתה קולוויץ היא הלב של ברלין?

כדי להבין את ברלין, צריך להבין את קתה. בתקופה שבה גרמניה הייתה שבויה בחלומות על כוח צבאי וקיסרים, קתה הציבה מראה הפוכה. היא הייתה האישה הראשונה שנבחרה לאקדמיה הפרוסית לאמנויות, פריצת דרך אדירה בזמנה, אך היא מעולם לא שכחה את אלו שבתחתית.

במשך למעלה מ-50 שנה היא חיה ועבדה בפרנצלאואר ברג. בעלה, קארל, היה "רופא לעניים", והקליניקה שלו שכנה ממש בביתם שפנה לכיכר. קתה ראתה מדי יום את הנשים העובדות, את האמהות שנאבקות להאכיל את ילדיהן ואת השפעות העוני המרוד. הטרגדיה האישית שלה הפכה במרוצת השנים לטרגדיה של ברלין כולה: כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, בנה הצעיר פטר נהרג בקרב בבלגיה. האובדן הזה שינה את חייה לעד; היא הפכה לפציפיסטית מושבעת שהקדישה את כוחה למאבק במלחמה.

עם עליית הנאצים לשלטון, קתה סירבה לשתוק. למרות שהייתה אמנית בעלת שם עולמי, היא סולקה מהאקדמיה לאמנויות ועבודותיה הוחרמו. היא נשארה בברלין כמעט עד הסוף, וחוותה אובדן נוסף כשנכדה נהרג במלחמת העולם השנייה. היא לא רק ציירה את הסבל של תושבי העיר, היא חיה וחוותה אותו יחד איתם, דלת ליד דלת, באותם רחובות ממש. זו הסיבה שהברלינאים רואים בה דמות מנחמת - היא זו שנתנה קול ופנים לפצעי ההיסטוריה של העיר.

כיכר קולוויץ (Kollwitzplatz): הלב של השכונה

היום, כשאני עומד ב-Kollwitzplatz, קשה לדמיין שהאזור הזה היה פעם מוקד של עוני ומאבק. הכיכר הפכה לאחד המקומות המבוקשים והיפים בברלין, מעין נווה מדבר של אדריכלות "גרונדרצייט" משופצת. במרכז הכיכר ניצב פסל הברונזה האיקוני שלה, יושבת על כיסא, משקיפה על הילדים שמשחקים בגינה - אותם ילדים שהיא ציירה בגרסאות פחות שמחות לפני מאה שנה. אם אתם מגיעים בשבת, אל תחמיצו את שוק האיכרים המפורסם בכיכר - חוויה קולינרית של גבינות, יין ואווירה בוהמית-בורגנית ייחודית.

איפה אוכלים בכיכר? המלצות אישיות:

• קפה Anna Blume: בית קפה איקוני בפינת הכיכר. רבים טועים לחשוב שהשם קשור לפרחים, אך למעשה זו מחווה לשיר אהבה סוריאליסטי של האמן קורט שוויטרס. המקום שומר על רוח אמנותית ומגיש מגדלי ארוחת בבוקר שהם חוויה בפני עצמה.
  

  

  
  

• מסעדת Gugelhof: מסעדה אלזסית-דרום גרמנית ותיקה. זהו מוסד קולינרי שבו הקנצלר לשעבר הלמוט קוהל נהג לארח שועי עולם (כולל ביל קלינטון) לארוחות דשנות באווירה ביתית ויוקרתית.

המקום: Kollwitzplatz (כיכר קולוויץ) כתובת: Kollwitzplatz, 10435 Berlin

השילוב המושלם: המוזיאון בשרלוטנבורג והארמון

לאחרונה עברה מורשתה של קתה למעון חדש ומרהיב בתוך מתחם ארמון שרלוטנבורג. המוזיאון (Käthe-Kollwitz-Museum) שוכן כיום בתוך מבנה התיאטרון ההיסטורי (Theaterbau).

המעבר הזה יצר הזדמנות מושלמת ליום טיול שלם: אתם מתחילים בביקור במוזיאון, נחשפים לרישומים ולפסלים העוצמתיים של קתה, ומשם ממשיכים בצעידה קלה אל תוך הארמון עצמו ואל הגנים המרהיבים שלו (שעליהם כבר המלצתי לכם בעבר). הניגוד בין האמנות הריאליסטית והחשופה של קתה לבין הפאר הבארוקי של הארמון יוצר חוויה ברלינאית מושלמת - שילוב של עומק רגשי והדר היסטורי.

המקום: Käthe-Kollwitz-Museum (במתחם ארמון שרלוטנבורג)

כתובת: Spandauer Damm 10, 14059 Berlin

---

אהבתם את הפוסט? לעוד תמונות, סטוריז והמלצות בזמן אמת מהרחובות של ברלין, אתם מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם!