חג הסוכות ומסורת האושפיזין מביאים איתם את הערך היפהפה של הכנסת אורחים. אם יש עיר בעולם שיודעת דבר או שניים על אירוח, הרי זו ברלין. לאורך מאות שנים, העיר הזו שימשה כצומת דרכים היסטורי, מקום מפגש מרתק לאינטלקטואלים, מנהיגים, פילוסופים ואנשי חזון מכל רחבי הגלובוס. לרגל החג, נצא למסע ברחובות העיר בעקבות ארבעה אורחים רמי דרג שהגיעו לבקר בה. ביקורם של הארבעה הותיר חותם כה עמוק על ההיסטוריה והרוח של הבירה הגרמנית, עד שהוחלט להעניק להם את הכבוד הגדול מכולם, לקבע את שמם לנצח ברחובותיה

ב 14 בספטמבר 1769 נולד בברלין תינוק למשפחת אצולה פרוסית, תינוק שלימים ישנה את האופן שבו האנושות כולה תופסת את הטבע ואת העולם. שמו היה אלכסנדר פון הומבולדט. אך הסיפור שלו אינו שלם ללא אחיו הבכור, וילהלם. שני האחים הללו היו שונים זה מזה כמו שמיים וארץ, כמעט יין ויאנג בנוסח פרוסיה של המאה ה 18. בעוד וילהלם היה איש של חדרים סגורים, פילוסוף מעמיק, בלשן מחונן ודיפלומט מחושב שהעדיף את השקט של הספרייה, אלכסנדר היה הרפתקן חסר מנוח, חוקר טבע שרצה לגעת, למדוד, לטעום ולראות את פלאי הגלוב

היום, ה-24 בינואר, ברלין חוגגת יום הולדת למלך הכי "ברלינאי" שלה – פרידריך הגדול. אם בפוסט הקודם שיתפתי אתכם בסיפורים האנושיים והטרגיים שעיצבו את דמותו, היום אני רוצה שנסייר יחד בין האבנים והשדרות ששינו את פניה של ברלין לנצח. כשאני מסייר איתכם בעיר, אני תמיד אומר שברלין היא לא רק אוסף של בניינים; היא החזון של פרידריך שקם לתחייה. הוא מצא עיר אפורה, מוקפת ביצות וביצורים צבאיים, והחליט להפוך אותה ל"אתונה שעל נהר השפרה". הוא לא רק בנה קירות; הוא יצק לתוך האבן את רעיונות הנאורות,