אם תסתובבו ברחובות ברלין ותחפשו לוגואים ענקיים של מותגי על או ניצנוצים של ראוותנות, רוב הסיכויים שתחזרו בידיים ריקות. ברלין היא עיר שבזה לחומריות כסטטוס חברתי. כאן, מה שאתה לובש לא נועד להגדיר את המעמד שלך, אלא את האישיות שלך. זו עיר שמעדיפה חולצה יד שנייה עם סיפור, על פני פריט יקר מהקולקציה האחרונה של בתי האופנה הנוצצים של פריז. בברלין, ה"סטייל" האמיתי הוא היכולת להיראות מדהים בבגד שעלה חמישה אירו (או 30 שקל 😉🐅). תרבות הנתינה: ה-Zu Verschenken אחד הדברים הכי מקסימים בברלי

ברלין בינואר יכולה להיות קשוחה. הקור חודר לעצמות, האפור של השמיים משתלט על הרחובות, ודווקא אז אני מוצא את עצמי מחפש את המקום שיעצור רגע את העולם. כששואלים אותי איפה אני מוצא שקט אמיתי ומרפא בתוך כל הרעש הזה, אני תמיד עונה שיש לי "יערות הכרמל" פרטי משלי בלב ברלין - ה- Vabali Spa . זה המקום שאליו אני בורח כשאני זקוק לניקוי רעלים אמיתי, גופני ומנטלי, או כשאני רוצה להעניק מתנה של פינוק טוטאלי לאנשים היקרים לי מכל. הקסם של הוואבאלי מתחיל עוד לפני שנכנסים למים. הוא ממוקם ממש מאחור

פגשתי אותו לראשונה לפני כמה שנים, מול תחנת הטראם בשדרה שלי, בלב ליבה של שכונת פרנצלאואר ברג (Prenzlauer Berg) . עמדתי שם בבוקר שגרתי, ולפתע קלטתי שמישהו נועץ בי מבט. זה לא היה אדם, אלא ציור קיר קטן וממזרי. הניגוד היה צורם ומסקרן: מצד אחד, השכונה הבורגנית, המטופחת והנקייה. מצד שני, הדמות הזו - עם עיניים בולטות שיצאו מחוריהן, שיניים חשופות וכובע קפטן נצחי - ששידרה עצבים וחספוס שלא התאימו לנוף. מאז אותו בוקר בתחנת הטראם, הוא לא עזב אותי. התחלתי לראות אותו שוב ושוב: בקרויצברג, ב

ברגע אחד קסום, בדרך כלל בין סוף מרץ לאמצע אפריל, ברלין משילה מעליה את האפרוריות של החורף ומכסה את עצמה בשמיכה ורודה ורכה. פריחת הדובדבן (ה- Sakura ) היא לא רק סימן לבוא האביב, היא סיפור של פיוס, מתנה ממדינה רחוקה והזדמנות לראות את העיר בזווית הכי פוטוגנית שלה. תקציר מוקדי הפריחה בברלין: שם המקום שכונה / אזור כניסה TV-Asahi-Kirschblütenallee Teltow (גבול העיר) חינם Bornholmer Straße פנצלאואר ברג חינם Lohmühlenstraße טרפטו / קרויצברג חינם גני העולם (Gärten der Welt) מרצאן (Mar

אם נתקלתם בברלין בציור של בננה פשוטה על קיר של גלריה, דעו שפגשתם קוד סודי. האמן תומאס באומגרטל (Thomas Baumgärtel) , המכונה 'הבננשפרייר' (Banansprayer), לא משאיר אחריו סתם גרפיטי - הוא מותיר חותמת איכות. בפוסט הזה נצא למסע בעקבות הבננה, נפענח את הקוד שלה, ונגלה למה היא מהווה "כוכב מישלן" לעולם האמנות הברלינאי. האמן והפילוסופיה: איך נולדה חותמת האיכות? הסיפור מתחיל ב- 1986 בקלן (Köln). באומגרטל, אז סטודנט לפסיכולוגיה ואמנות, היה מתוסכל מהרצינות התהומית ומעגל המבקרים והאו

יש בניינים בברלין שגורמים לך להרגיש קטן. כשעמדתי אתמול בכניסה ל המבורגר באנהוף   (Hamburger Bahnhof) , שוב היכתה בי אותה תחושה: העוצמה של ההיסטוריה מול השקט של ההווה. תחשבו על זה רגע - המקום הזה, שפעם רעד משריקות קיטור ורעש של גלגלי פלדה, הוא היום אחד המקומות השקטים והמהפנטים בעיר. בביקור הזה, בתוך אולם התערוכות העצום, הבנתי שהבניין הזה הוא לא רק "מוזיאון", הוא סיפור הישרדות ברלינאי קלאסי. בפוסט הזה אני לוקח אתכם למסע בין קטרים היסטוריים לאמנות עכשווית בועטת, וממליץ על תערוכ