הומור שחור ויופי ענק: גלו את הזהות הכפולה של אמן הרחוב El Bocho

אין ברלינאי או תייר שחקר את העיר ולא פגש בלוסי הקטנה או באחת הנשים שהאמן צייר לפחות פעם אחת. בכל יצירה הדמות משתנה ומסקרנת אותך להמשיך ולחפש אותה ברחבי העיר. הניגוד הזה - בין קריקטורה קטנה ואפלה לפורטרט ענק ונוגע ללב - הוא כל הסיפור של El Bocho. בפוסט הזה ננסה לפתור את המסתורין של האמן עם שתי הנשמות האלה.

האמן המסתורי והאסטרטגיה של הצייד

האמן El Bocho הוא אמן רחוב ממוצא ספרדי, שפועל בברלין כבר קרוב לשני עשורים. הוא בחר לשמור על אנונימיות קפדנית, וזהות הפנים שלו נותרה סוד שמור היטב. הבחירה הזו היא הרבה יותר מהסתתרות - זו אסטרטגיה אמנותית.

השם שלו, El Bocho, פירושו המילולי בספרדית הוא "החמור הקטן" (Little Donkey). הבחירה בשם צנוע, הומוריסטי ומעט אירוני, עומדת בניגוד מוחלט לציורי הקיר המונומנטליים שלו, ומדגישה את ההומור העצמי שלו כשהוא יוצא לפעול בחושך.

אל בוצ'ו משתמש בברלין כבמעבדת רחוב ענקית שבה הוא בוחן את הקשר בין הצופה ליצירה, ואת הצורך של כולנו ביופי ובאמירה חדה. הוא מפצל את עבודתו לשני סגנונות מנוגדים לחלוטין, מה שמעודד את הצופה לחפש אותו בטכניקות שונות: האחת דורשת מבט מקרוב ואינטימי (לוסי), והשנייה דורשת מבט מרחוק ומרשים (הפורטרטים הענקיים). הוא הופך את הרחוב לגלריה פרטית ומתמשכת.

צד א': לוסי הקטנה – המתיקות שהפכה לרוצחת סדרתית

היצירה המזוהה ביותר שלו היא לוסי הקטנה. המקור לדמות הזו הוא קומיקס ילדים צ'כי ישן משנות ה-70, אבל El Bocho לקח את הדמות התמימה הזו ונתן לה טוויסט ייחודי וברלינאי: לוסי הקטנה היא רוצחת סדרתית קטנה, שמבלה את ימיה במציאת דרכים יצירתיות וקומיות להרוג את החתול שלה.

העבודות של לוסי הן הדבקות קטנות וצבעוניות, שמכונות בעולם אמנות הרחוב "פייסט-אפ" (Paste-up). זוהי טכניקה ארעית, מהירה וזמנית, שמתאימה בדיוק למעשה קונדס קטן ואבסורדי שמעלה חיוך.

אני מזמין אתכם לצאת ל"ציד לוסי". היצירות שלה קטנות וצבעוניות, מופיעות בכניסות בניינים, בפינות צדדיות נסתרות ועל חזיתות בתים ברחבי מיטה, קרויצברג ופרנצלאואר ברג. כל יצירה היא חיוך קטן של הומור שחור.

צד ב': הפנים של העיר (והמסחרה): פורטרטי ה-"Citizens"

בניגוד מוחלט ללוסי הקטנה, הצד השני של El Bocho מתמקד בציורי קיר ענקיים וריאליסטיים של פני נשים. אלו לא הדבקות אלא ציורים מונומנטליים בספריי, שמקבלים לגיטימציה של ממש על חזיתות בניינים. הדמויות, המכונות "Citizens" (אזרחיות), מביטות עלינו בעצב יפהפה מתוך הבלוקים הענקיים של העיר, ומחברות אותנו לבדידות המהורהרת של המטרופולין.

הציורים האלה הם הנגזרת הקבועה והכבדת משקל של עבודתו. הבחירה ליצור אותן בציור ישיר על הקיר, בטכניקה קבועה, תואמת את המסר המלנכולי והכבד של הדמויות, שמכריחות אותנו לעצור ולהסתכל.

הסיפור של El Bocho הוא גם סיפור על האופן שבו אמנות רחוב הופכת למיינסטרים. הדיוקנאות שלו נמכרים היום בגלריות במחירים גבוהים, מה שמייצר מתח מעניין בין אמנות מחאה ברחוב לבין הצלחה מסחרית. ההצלחה הזו מאפשרת לו להיות נוכח גם בחללים לא שגרתיים. לדוגמה, אם אתם מנויים לחדר הכושר John Reed בפרנצלאואר ברג, תוכלו לראות יצירות שלו בתוך המועדון עצמו, מה שמעיד על מידת החדירה שלו לתרבות הפנים-ברלינאית.

רוצים לפתור את המסתורין? בואו לסיור!

למצוא את לוסי ואת ה-Citizens זה תמיד סיבה למסיבה בסיור הגרפיטי ואוכל הרחוב שלי. אנחנו לומדים לזהות את הטכניקות השונות של El Bocho ולפענח את הניגודים שהוא יוצר, וזה הופך את ה"ציד" למרתק הרבה יותר.

לפרטים נוספים על סיור גרפיטי ואוכל רחוב

---

אהבתם את הפוסט? לעוד תמונות, סטוריז והמלצות בזמן אמת מהרחובות של ברלין, אתם מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם!