הראשון ביולי 1989 היה יום שבת סגרירי למדי במערב ברלין. העיר הייתה עדיין מוקפת בחומה אפורה ואטומה, השמיים היו מעוננים, וגשם דק החל לרדת על שדרת הקורפירסטנדאם היוקרתית. מול חנויות המעצבים, חלונות הראווה המהודרים ובתי הקפה הבורגניים של רובע שרלוטנבורג, התייצבה קבוצה קטנה ומוזרה למראה של כמאה וחמישים צעירים שיצאו לחגוג את מצעד האהבה (Love Parade) הראשון. הם לא נראו כמו קהל של קונים אופייני לשדרת הקודאם בבוקר יום שבת, אלא יותר כמו חבורת חולמים שהלכו בעקבות רכב מסחרי פשוט, שעליו הו

אלו מכם שכבר חוו איתי הליכה ברחובות העיר יודעים שהקירות של ברלין מרתקים אותי. בין אם אלו קירות עם יצירות אמנות שמספרות סיפור, ובין אם אלו...