תארו לעצמכם את ברלין של סתיו וחורף 1918. זו אינה העיר הנוצצת, הנהנתנית והתוססת שאנחנו נוטים לדמיין כשאנחנו חושבים על שנות העשרים, אלא עיר פצועה, מדממת ושבורה לחלוטין. ארבע שנים של מלחמת עולם עקובה מדם הגיעו לקיצן, והמלחמה שאמורה הייתה להסתיים בניצחון גרמני מהיר ומוחץ, הסתיימה בתבוסה צורבת ומשפילה. ברחובות הקפואים והאפורים הסתובבו רבבות חיילים משוחררים, פצועים פיזית ונפשית, שחזרו מהחפירות הבוציות אל עיר שאין לה לא תעסוקה, לא ביטחון ולא תקווה להציע להם. המציאות האזרחית הייתה קש

יום קיץ חם ופסטורלי של חודש ביולי בפארק Neuer Garten שבעיר Potsdam. השמש משתקפת על מימי האגם השלווים, העצים הירוקים והעבותים מטילים צללים נעימים על המדשאות הרחבות, ובלב כל השלווה יוצאת הדופן הזו ניצב ארמון Cecilienhof, מבנה יפהפה המעוצב בסגנון אחוזת כפר אנגלית תקופתית. כשעומדים מול הפסטורליה המרגיעה הזו, מוקפים בטבע ובשקט, קשה מאוד לתפוס את גודל הדיסוננס. במרחק של קילומטרים ספורים משם, ברלין ואירופה כולה עדיין העלו עשן כבד מתוך הריסות מלחמת העולם השנייה. ובדיוק כאן, החל מה 17