במאי 1913, שדרת אונטר דן לינדן בברלין נראתה כמו תפאורה של אגדה, השמש האביבית האירה את כרכרות הזהב, המוני ברלינאים הציפו את המדרכות, ודגלי פרוסיה, בריטניה ורוסיה התנוופפו זה לצד זה על קירות המבנים. העיר כולה הייתה שיכורה מחגיגות, השמפניה זרמה כמים, והתחושה הייתה שאירופה הגיעה לעידן של שלום נצחי. איש מהחוגגים, וגם לא מהמלכים שרקדו באולמות המפוארים, לא יכול היה לדמיין שזוהי למעשה מסיבת הפרידה של העולם הישן, ושרק שנה אחת מאוחר יותר, אותם בני דודים שהתחבקו בברלין יובילו את האנושות

היום, ה-24 בינואר, ברלין חוגגת יום הולדת למלך הכי "ברלינאי" שלה – פרידריך הגדול. אם בפוסט הקודם שיתפתי אתכם בסיפורים האנושיים והטרגיים שעיצבו את דמותו, היום אני רוצה שנסייר יחד בין האבנים והשדרות ששינו את פניה של ברלין לנצח. כשאני מסייר איתכם בעיר, אני תמיד אומר שברלין היא לא רק אוסף של בניינים; היא החזון של פרידריך שקם לתחייה. הוא מצא עיר אפורה, מוקפת ביצות וביצורים צבאיים, והחליט להפוך אותה ל"אתונה שעל נהר השפרה". הוא לא רק בנה קירות; הוא יצק לתוך האבן את רעיונות הנאורות,