הסיפור של דייוויד בואי בברלין הוא לא רק פרק בתולדות המוזיקה; הוא סיפור של הצלה עצמית. כשבואי נחת בעיר ב -1976 , הוא היה "רוח רפאים" - שלד מהלך ששקל בקושי 40 קילוגרם, התקיים בלוס אנג"לס על דיאטה מחרידה של קוקאין, חלב ופלפלים אדומים, וסבל מפרנויות קשות שגרמו לו לחשוב שהשטן רודף אחריו. ברלין המערבית של אותן שנים, שהייתה "אי" מבודד, אפור ומנוכר בלב מזרח גרמניה, הציעה לו את מה ששום מקום אחר לא יכול היה לתת: את הזכות המקודשת להיות אלמוני. עבורי, הסיפור הזה מקבל משמעות עמוקה עוד יו