פגשתי אותו לראשונה לפני כמה שנים, מול תחנת הטראם בשדרה שלי, בלב ליבה של שכונת פרנצלאואר ברג (Prenzlauer Berg) . עמדתי שם בבוקר שגרתי, ולפתע קלטתי שמישהו נועץ בי מבט. זה לא היה אדם, אלא ציור קיר קטן וממזרי. הניגוד היה צורם ומסקרן: מצד אחד, השכונה הבורגנית, המטופחת והנקייה. מצד שני, הדמות הזו - עם עיניים בולטות שיצאו מחוריהן, שיניים חשופות וכובע קפטן נצחי - ששידרה עצבים וחספוס שלא התאימו לנוף. מאז אותו בוקר בתחנת הטראם, הוא לא עזב אותי. התחלתי לראות אותו שוב ושוב: בקרויצברג, ב