בפוסט הקודם שלי עלינו על הרכבת וגילינו את האגמים הכי שווים של ברלין, המקומות שבהם המקומיים מוצאים מפלט מהבטון הלוהט של הקיץ, אבל אם זו הפעם הראשונה שלכם באגם גרמני, רוב הסיכויים שחוויתם סוג של נחיתת אונס תרבותית. אתם אורזים תיק, לובשים את בגד הים הכי יפה שלכם, מגיעים לקו המים הפסטורלי, ופתאום מגלים שחצי מהאנשים מסביבכם, מסבתות חביבות ועד צעירים אופנתיים, פשוט השילו מעליהם כל פיסת בד והם משתזפים להם בנחת, כאילו מדובר בדבר הטבעי ביותר בעולם. ברוכים הבאים לעולם של ה-FKK (Freikör

אחרי שסיפרתי לכם על הקסם של הוואבאלי, תיבת ההודעות שלי התמלאה בשאלות שנעו בין סקרנות לחרדה קלה. המשפט שחזר על עצמו הכי הרבה היה: "שי, הכל טוב ויפה, אבל איך אני לא עושה פדיחות?". אני מבין אתכם לגמרי. גם אני, בביקורים הראשונים שלי בספא הגרמני, הרגשתי כמו פיל בחנות חרסינה (או יותר נכון, כמו ישראלי בתוך מנזר שתקנים). הגרמנים לוקחים את זמן המנוחה שלהם ברצינות תהומית, ויש להם קוד התנהגות נוקשה שכדאי להכיר כדי לא לזכות במבטים נוזפים או בהערות מהבלן. אז כדי שתגיעו מוכנים ותוכלו באמת

ברלין בינואר יכולה להיות קשוחה. הקור חודר לעצמות, האפור של השמיים משתלט על הרחובות, ודווקא אז אני מוצא את עצמי מחפש את המקום שיעצור רגע את העולם. כששואלים אותי איפה אני מוצא שקט אמיתי ומרפא בתוך כל הרעש הזה, אני תמיד עונה שיש לי "יערות הכרמל" פרטי משלי בלב ברלין - ה- Vabali Spa . זה המקום שאליו אני בורח כשאני זקוק לניקוי רעלים אמיתי, גופני ומנטלי, או כשאני רוצה להעניק מתנה של פינוק טוטאלי לאנשים היקרים לי מכל. הקסם של הוואבאלי מתחיל עוד לפני שנכנסים למים. הוא ממוקם ממש מאחור