בעולם של אמנות הרחוב, יש חוק לא כתוב אחד: שום דבר אינו נצחי. הקירות של ברלין הם אורגניזם חי, שכבות על שכבות של צבע המכסות זו את זו, סיפורים שנמחקים כדי לפנות מקום לחדשים. אבל בדיוק כפי שיש יצירות שגם שנים אחרי שנמחקו והלכו מן העולם, כולנו עדיין זוכרים את האימפקט שלהן, כך ישנם אמנים שהנוכחות שלהם בעיר אינה זקוקה לקירות פיזיים כדי להתקיים. קית' הרינג הוא בדיוק אמן כזה. אם תסתובבו היום ברחובות ברלין של אפריל 2026, לא תמצאו יצירות מקוריות שלו על הבטון, אך היצירה שלו חיה, בועטת ומ

במהלך הסיור איתי יכולתם רק לדמיין איך נראתה כיכר הז'נדארמנמארקט אחרי המלחמה או איך נראה בניין הממשל של גרמניה המזרחית, במקום שבו עומד...