תארו לעצמכם יום קיץ ברלינאי טיפוסי, מהסוג שבו השמש הקופחת מכה ללא רחם באספלט של השדרות הרחבות, והעיר כולה מתלהטת תחת שמיים בהירים נטולי עננים. בימים ארוכים כאלה, כשהלחות מטפסת, האוויר עומד במקום והבריזה מסרבת להגיע, הכמיהה למים צוננים הופכת לצורך קיומי של ממש. נהר השפרה, עורק החיים הכחול וההיסטורי שחוצה את ברלין לאורכה ולרוחבה, מושך אליו את המבטים המיוזעים של כל מי שחולף על פניו, בין אם מדובר במקומיים בדרכם לעבודה או במבקרים המטיילים לאורך חומת ברלין. אולם, למרות יופיו הרומנט

בכל שנה, ברגע שהשמש האביבית הראשונה מפציעה והעיר מתחילה להתעורר מתרדמת החורף, יש לי מסורת קבועה: אני חוזר לבקר בפארק טרפטו ( Treptower...