דמיינו את ברלין באפריל 1946 . העיר היא לא יותר מערימה אינסופית של לבנים שרופות, אבק בטון ושלדי בניינים שמגרדים שמיים אפורים. הריח השולט ברחובות הוא שילוב של טחב, עשן ומוות. עבור ניצולי השואה המעטים שנותרו בעיר, או אלו שרק חזרו אליה מהמחנות, המושג "חג החירות" הרגיש כמעט כמו אירוניה אכזרית. איך אפשר לחגוג יציאה ממצרים כשאתה חי בתוך בית קברות ענק? אבל דווקא שם, בלב החורבן, התרחש אחד האירועים המרגשים ביותר בהיסטוריה היהודית: ליל סדר שהיה כולו הכרזה על חיים ותקומה, במיקום הכי פחות