כאשר פוסעים מבעד לשער הלבנים הצהובות של בית העלמין היהודי בוויסנזה (Weißensee), המעבר מהרחובות השקטים של השכונה אל תוך המתחם פנימה מרגיש כמו חציית סף אל ממד אחר לחלוטין. התחושה המיידית שמכה במבקר אינה של כניסה לבית קברות עירוני שגרתי, אלא של הליכה בתוך יער עד עצום, קדום ומסתורי. שדרות רחבות ואינסופיות של עצים עבותים מצלות על השבילים הצרים, מרבדים של צמחי קיסוס מטפסים בפראות במעלה אבני המצבות ובולעים אותן לאיטם, ושקט מוחלט, כמעט מהפנט, עוטף את המקום ומנתק אותו לחלוטין משאון הע