דמיינו את עצמכם יושבים בביר-גארדן ברלינאי טיפוסי אחר צהריים חם של חודש יוני. השמש בקושי מתחילה לרדת, עצי הערמונים מטילים צל ענק על שולחנות העץ, ואתם מביטים על השולחן השכן ומגלים מחזה משונה: במקום כוס הלאגר הזהובה והמוכרת, המקומיים מחזיקים כוסות זכוכית עצומות, עגולות ושטוחות, המזכירות קערות מרק קטנות או גביעי שמפניה של ענקים. בתוך הכוסות האלו לא זורם נוזל צהוב, אלא משקה בצבע ירוק זוהר או אדום בוהק, ובתוכו תקוע קש פלסטיק קטן. המשקה המוזר הזה הוא ה-Berliner Weisse (ברלינר וייס),