כשחייתי בישראל, הייתי תל אביבי בכל רמ"ח איבריי. עבורי, ירושלים תמיד הייתה "מורכבת", עיר של אבנים כבדות, היסטוריה דחוסה ומערכת יחסים של אהבה ויראה מרחוק. יום אחד החלטתי לקחת סיור מודרך בסמטאותיה, ופתאום גיליתי אותה דרך הסיפורים. התחברתי לקירות, לאבנים, לנשמה של העיר, ואף שנשביתי בקסמה, הלב שלי נותר תל אביבי. כשעברתי לברלין והתמקמתי בביתי השני, בשדרה הכי "תל אביבית" באזור פנצלאואר ברג, לא תיארתי לעצמי שירושלים תהיה קרובה אליי יותר מתמיד. ביום ירושלים, אני תמיד חוזר אל המקום שבו